1

1.         בפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת").

2.         הבקשה הוגשה ביום 2.2.2023 והובאה בפניי במסגרת תורנות.

3.         לטענת המבקשת, המשיבים הם שכנים של המבקשים ונוהגים להטריד אותם בשל רצונם לקחת אדמה שבבעלות המבקש. לדברי המבקשת, המשיבים מגיעים לביתם עם נשק וסכינים בלילה במטרה לפגוע במבקשים. עוד אמרה כי פנתה למשטרת שפרעם וזו לא סייעה בידה. לדברי המבקשת, המשיב 2 "משוגע" ואף אושפז בבית חולים לחולי נפש עם אשתו. עוד העידה כי המשיבים מעשנים סמים כל הלילה. עוד העידה כי ניתנו לבקשתה צווים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת בעבר, אולם אף הם לא הועילו.

2

4.         למרות שהמבקשת הייתה מאד בלתי ברורה ועדותה בלתי קוהרנטית, נוכח חומרת הטענות נתתי צו ארעי במעמד צד אחד וקבעתי את הבקשה לדיון במעמד הצדדים ליום 9.2.2023.

5.         לישיבת יום 9.2.2023 התייצבו המשיבים 2 ו-6 וכן ב"כ המשיבים. יצוין כי מהודעת השוטר אשר בצע את המצאת הפרוטוקול למשיבים, המשיב 7 אינו בחיים. בהקשר זה ציין המשיב 2 כי המשיב 7 הנו אביו אשר נפטר לפני למעלה משלושים שנה.

6.         עוד יצוין כי עת התחיל ב"כ המשיבים לדבר, התפרצה נגדו המבקשת באופן בלתי מרוסן. לא עזרו כל אזהרותיי ואף פניות אנשי משמר בתי המשפט. בסופו של דבר הוריתי לאנשי המשמר להוציא את המבקשת מהאולם בזמן שב"כ המשיבים מדבר, שכן לא ניתן היה לקיים את הדיון באופן אחר.

7.         ב"כ המשיבים טען כי מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית. כי המבקשים הם שמטרידים את המשיבים, כאשר לעניין זה הציג תמונות המעידות על אשפה בשביל שבין הבתים וכן שלט שנתלה על חבל עליו נכתב "אין כניסה". עוד הציג סרטונים בהם נראים המבקשים צועקים וזורקים דברים לכיוון בית המשיבים.

8.         ב"כ המשיבים ציין כי זוהי בקשה שלישית שמגישים המבקשים.

            ביום 21.8.2022 הגישו המבקשים לבית משפט השלום בחיפה בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבים 2, 4 (אשתו של המשיב 2) והמשיבה 5 (בתו). הבקשה נדונה בה"ט 44642-08-22. בהחלטתו מיום 23.8.2022 דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שקבע כי "ניכר כי האלימות היחידה אשר הופגנה, הנה מטעמה של המבקשת .... הבקשה הנה בקשת סרק ואני דוחה את הבקשה ומבטל כל צו זמני אשר ניתן במסגרת זאת". עוד ציין בית המשפט כי "הדבר היחיד אשר ניכר כי המבקשת זקוקה, הנו בחינת מצבה הנפשי, שכן המבקשת השתוללה בצורה חסרת שליטה וחסרת רסן בבית המשפט, וסירבה להירגע גם לאחר פניות בית המשפט ומשמר בתי המשפט, ואני מורה על העברת פרוטוקול הדיון ופסק הדין לעיונו של שירות הרווחה במקום מגוריה של המבקשת (שפרעם).

            לדברי ב"כ המשיבים העביר את ההחלטה לשירות הרווחה, אולם לא נעשה דבר.

3

            ביום 31.10.2022 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בעכו בקשה נגד המשיבים (למעט המשיב 7) וזו נדונה בה"ט 55532-10-22. בהחלטה מיום 10.11.2022 דחה בית המשפט את הבקשה, ואף חייב את המבקשת בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ₪. גם בהחלטה זו מצוין כי במהלך הדיון התפרצה המבקשת, צעקה וקללה, באופן שלא אפשר לנהל דיון בצורה תקינה. עוד ציין בית המשפט כי מהבקשה וטיעוני המבקשת לא ניתן היה להבין את טענותיה, כי לא היה קשר בין טענותיה במהלך הדיון לבין אלה בבקשתה וכי לא הוצגו כל תימוכין לטענות. בית המשפט ציין "לא התרשמתי כי המבקשת חוששת מהמשיבים אלא ההפך הוא הנכון. המבקשת התנהלה באולם הדיונים באון שהיה ברור ממנו כי היא אינה חוששת כלל מהמשיבים ולא נמצא שום בסיס לבקשתה או לטענותיה וזאת הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד."

            לבסוף יצוין כי ביום 19.1.2022 הגישו המשיבות 4 ו-5 לבית משפט השלום בקריות בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת נגד המבקשים. בהחלטתו מיום 27.1.2022 בה"ט 38748-01-22 קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על מתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת עד יום 19.7.2022.

9.         לאחר טיעון המשיבים וב"כ, הם הוצאו מהאולם בליווי המשמר והתרתי למבקשת לחזור לאולם ולהשיב לטענות המשיבים. המבקשת שבה וטענה כי המשיבים רוצים את האדמה של בן זוגה, כי הם סוחרי סמים וכי יש להם סכין ונשק.

דיון והכרעה

10.       סעיף 2 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מגדיר הטרדה כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו." ס"ק (ב) מונה דוגמאות להטרדה מאיימת, ביניהן: בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.

12. בבר"ע 179/04 נס שובל נגד מרים ניסים (10.8.2004) דן בית המשפט בחוק ותכליותיו ואת הזיקה בינו לבין החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, שנחקק עשר שנים לפניו וקבע כדלקמן:

4

"העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת (בעניין זה מקובלת עליי גישתה של עו"ד סלע בסעיף 28 לבר"ע).

יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה."

(לעניין זה ראו גם דברי בית המשפט ברע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני (28.4.2011))

13.       בע"א (מרכז) 26728-07-18‏ שאול סטנילב אמסטרדמסקי נ' מיכל גולן גרינברג (25.7.2018) עמד בית המשפט על התנאים למתן צו לפי החוק כדלקמן:

"החוק מונה למעשה שני יסודות אשר בהתקיימותם קמה העילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת: היסוד הראשון - דורש כי אדם אשר כלפיו מופנית הבקשה ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפי המבקש; ואילו היסוד השני - דורש כי הנסיבות אכן תומכות ומבססות המסקנה כי אותו אדם עלול להטריד או לאיים לפגוע בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או גופו של מבקש הבקשה בעתיד (ר' בר"ע (מחוזי י-ם) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.2004) בפס' 20)".

(לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א (חי') 43483-10-18‏ יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (15.1.2019)

5

14.       המבחן להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 2 לחוק אינו סובייקטיבי כי אם אובייקטיבי. ועוד, רשימת המקרים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק אינם רשימה סגורה, כעולה מהמבחן הקבוע בסעיף 2(א) לו (בש"א 170662/07 אלוני סדובניק רוני נ' הלפרין אפרים (21.8.2007). יחד עם זאת, לא כל "הטרדה" עולה כדי "הטרדה מאיימת". על מנת לסווג הטרדה כ"מאיימת", יש להשתכנע כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו (ה"ט (קר') 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל (30.12.2015)). הפסיקה פירשה את הדרישה לפגיעה בשלוות חייו של הנפגע, ככוללת אירועים אשר יש בהם כדי לייצר תחושות מתח וחרדה, כמו גם לפגוע בשגרת החיים התקינה (ה"ט 39396-03-16 פלוני נ' אלמונית ואח' (27.3.2016)).

15.       בה"ט (ראשל"צ) 8252-06-17‏ ‏ שחר עזרא נ' ערן מישוריס (23.6.2017) התייחס בית המשפט לאיזון בין המבחן הרחב הקבוע בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת לבין הפגיעה הכרוכה במתן צו לפיו ואמר את הדברים הבאים:

"... בהתחשב בתכליות של החוק, ובסמכויות שהוא מקנה לביהמ"ש, ליתן צווים המהווים הגבלה של ממש על חירותו של אדם, על חופש התנועה שלו ועל חופש הביטוי שלו, ספק אם יש הצדקה להפעיל את אותן סמכויות בהעדר סכנה לפגיעה ממשית במבקש.

זאת ועוד, על אף ההגדרה המרחיבה, נראה כי ההנחה הגלומה בהוראות החוק היא כי מעשי ההטרדה עליהם נועד החוק לחול, הינם מעשים המופנים כלפי הנפגע, וכרוכים בחדירה למרחב הפרטי שלו (הפיזי או הרעיוני), באופן המאיים עליו או על שלוות חייו."

ומכאן לענייננו.

16.       לאחר ששמעתי את המבקשים והמשיבים ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

6

16 החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד לפתור, באופן מידי ולתקופה קצובה, מעשים שיש בהם לאיים או לפגוע בצורה חמורה בשגרת חייו של המבקש. הגם שהמבקשים מתלוננים על איום מידי לחייהם מצד המשיבים, מהדברים ששמעתי והראיות שהוצגו בפניי עולה כי דווקא המבקשים הם שמטרידים את המשיבים, בין על דרך של הגשת בקשות חוזרות ונשנות לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת ובין על דרך של צעקות והשלכת חפצים, צעקות וקללות כלפי המשיבים וכלפי לקוחות המשיב 2 בבית עסקו. אכן, יתכן כי המבקשים מאמינים בטענותיהם, ואולם בחשש סובייקטיבי לא סגי. משלא הוצגה כל ראיה אובייקטיבית התומכת בטענותיהם הקשות של המבקשים דין הבקשה להידחות.

17.       עוד אציין כי היה קשה מאוד להבין את דברי המבקשת, וכי התנהגותה הייתה בלתי מרוסנת בצורה קיצונית - עד כדי כך שהיה על אנשי המשמר להוציאה בכוח מהאולם. לא ברור מה הרקע להתנהגותה של המבקשת, אולם ברי כי בהיעדר התערבות של גורמי מקצוע עשוי הסכסוך להסלים ולעבור לפסים לא רצויים (מעבר לדברי המשיבים באשר למטרדים מהם הם סובלים מהמבקשים כבר היום). בנסיבות אלה מן הראוי כי מחלקת הרווחה של שפרעם תידרש לעניין ותבדוק האם יש ביכולתה לסייע למבקשים. אשר על כן, אני מורה למזכירות להעביר החלטה זו למחלקת הרווחה בעיריית שפרעם.

18.       בנסיבות העניין אכן ראוי היה להטיל על המבקשים הוצאות, אלא דומה כי אין באלה בכדי להרתיעם.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח החלטה זו למבקשים וכן לב"כ המשיבים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ג, 09 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.