1

1.     לפניי בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת , תשס"ב-2001.

2.     המבקש והמשיב עובדים יחדיו במפעל (להלן:"המפעל"). בבקשה מתאר המבקש אירוע של תקיפתו על ידי המשיב. בגין התקיפה נגרם למבקש שבר בארובת העין והוא נזקק לאשפוז וניתוח.

3.     בבקשה צויין כי המבקש הגיש תלונה למשטרה. המשיב נעצר ושוחרר לאחר מכן למעצר בית וניתן נגדו צו האוסר עליו להגיע למפעל עד יום 1.7.20.

2

4.     עם הגשת הבקשה ניתן צו זמני והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים להיום : 30.6.20. במסגרת הצו הזמני נאסר על המשיב בין היתר ליצור כל קשר ו/או לאיים ו/או להטריד את המבקש בכל דרך ובכל מקום וליצור עימו קשר בכתב או בכל אמצעי אחר. בנוסף ניתן צו האוסר על המשיב להגיע למפעל עד מתן החלטה אחרת.

5.     ב"כ המשיב טען במהלך הדיון כי הוא מסכים להארכת תוקף הצו למעט זה האוסר עליו להגיע למפעל בו הצדדים עובדים.

6.     לציין כי הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הנסיבות שבבסיס אירוע התקיפה. עדותו של המבקש לא נשמעה שכן הצורך להכריע בעובדות התייתר, לנוכח הסכמת המשיב למתן צו. המחלוקת בין הצדדים נותרה רק ביחס לתנאי בצו האוסר על המשיב להגיע למפעל. בשים לב למחלוקת שנותרה, הצדדים טענו לפניי במהלך הדיון ומכאן החלטתי.

7.     ב"כ המבקשת טענה כי אין גירסה של המשיב שלא הגיש תצהיר. עוד נטען כי היה על המשיב לברר עם המפעל אם ניתן להעבירו לעבוד במחלקה אחרת במפעל. נטען כי המשיב לא עשה דבר ולא פעל למצוא פתרונות. צויין כי עקרונית אין כוונה לפגוע בפרנסה של אף אחד, אך ישנו קושי בעבודה של שני הצדדים באותה מחלקה. המשיב יכול לעבוד במחלקה אחרת כאשר מודגש כי המבקש הוא הצד המותקף והוא לא אמור לעבוד מחלקה. נטען כי היה על המשיב לדאוג פתרונות באופן שלא יהיה חיכוך כלשהוא בין הצדדים.

8.     ב"כ המבקש ציינה כי עוד לפני האירוע הצדדים לא עבדו באותה משמרת, ולא נדרשת חפיפה או העברת משמרת. אך ישנו חשש כי יפגשו עם החלפת משמרות.

9.     ב"כ המשיב טען כאמור לעיל כי אין הסכמה לתנאי בצו לפיו המשיב לא יחזור לעבודה. הוא הפנה לחוק יסוד חופש העיסוק והדגיש כי המבקש והמשיב אינם עובדים באותה משמרת. עוד הוא טען כי ההחלטה למיקום עבודת המשיב היא החלטה של המפעל. ב"כ המשיב ציין כי אנו נמצאים בתקופה לא קלה וחשוב מאוד שהמשיב ימשיך לעבוד. הודגש כי אם יהיו איסורים על תנאי העבודה הדבר יכול לגרום למפעל לפטר את המשיב. ב"כ המשיב טען כי האיסורים צריכים להיות מידתיים באופן שניתן יהיה לקיימם. עוד הוא הוסיף כי משיחה עם מנכ"ל המפעל הכוונה היא להחזיר את המשיב לעבוד באותה מחלקה.

3

10.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לבטל את החלק בצו הזמני שאוסר על המשיב להגיע למפעל. יתר התנאים אשר בצו הזמני, וכפי שמוסכם על ידי המשיב, ימשיכו לחול למשך חצי שנה נוספת , קרי עד יום 24.12.20.

11.בהחלטה דנן עלי לאזן בין שני אינטרסים: האינטרס של המבקש שיזכה להגנה בהתאם לחוק, והאינטרס של המשיב לעבוד ולהתפרנס. אני סבורה כי בשים לב ליתר התנאים אשר נקבעו בצו הזמני, מניעת המשיב מהגעה למפעל פוגעת בו בצורה קשה מאוד ומונעת ממנו להתפרנס. מדובר בבקשה לא מידתית בנסיבות. בייחוד כאשר מדובר בתקופה קשה בה נמצא המשק עקב משבר הקורונה ומספר המובטלים הגבוה.

12.שני הצדדים טענו כי המבקש והמשיב אינם עובדים יחדיו באותה משמרת. על כן, החשש לחיכוך בין הצדדים בהחלפת משמרת אין בו כדי להצדיק איסור מוחלט על המשיב להגיע למפעל-או לעבודה באותה מחלקה. ניתן לאיין את החשש מהפגיעה בשלוות חייו של המבקש באמצעות יתר האיסורים אשר בצו הזמני שממשיכים לחול.

13.אני לא מקבלת את טענת ב"כ המבקש כי היה על המשיב לספק פתרונות. קביעת המחלקה בה יעבוד המשיב הינה נושא שנתון לשיקול הדעת של המפעל. המשיב אינו יכול לאכוף על המפעל באיזו מחלקה הוא יועסק.

14.ויודגש בהקשר כי מבלי להמעיט בחומרת האירוע, אך זהו אירוע יחיד של תקיפה. לא התרשמתי כי ישנו חשש ממשי שהמשיב ישוב ויתקוף את המבקש. בנוסף, אציין כי מעל למשיב מרחף האישום הפלילי בגין האירוע. בהתאם לסעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, צו הרחקה לפי סעיף 5(א) (5) ינתן מקום נוכח בית המשפט כי " ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשיך פגיעה כאמור..."

15.הדברים חשובים שכן עסקינן בהליך שמטרתו אינה עונשית ואינו נותן סעד לאירועים שאירעו בעבר. החוק הוא צופה פני עתיד. אני מפנה בהקשר זה לדבריו של כבוד השופט אמיר טובי בע"א 43483-10-18 מואסי נגד ג'בלי (15.1.2019) :

"9.       שילובן של שתי ההוראות הנ"ל מלמד כי נדרש קיומם של שני יסודות על מנת שבית המשפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת - הראשון, דורש כי מושא הצו ביצע הטרדה בעבר או נקט איומים כלפי המבקש והשני, דורש כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם נגדו מכוון הצו עלול לשוב ולהטריד, לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו ובחירותו של המבקש בעתיד, או חלילה לפגוע בגופו.

4

10.         עוד ראוי לציין כי החוק לא נועד ליתן סעד לגבי פגיעה או הטרדה שנעשו בעבר, אלא מכוון כולו לעתיד. כך למשל, אין בחוק כל התייחסות לפיצוי המוטרד, באופן כזה או אחר, בגין הטרדות העבר אלא הוא מופנה למניעת אירועים הבאים בגדרה של  הטרדה מאיימת, בעתיד. הסעד אותו מעניק החוק הוא כמעין צו מניעה, הניתן לתקופה מוגבלת של ששה חודשים, מפני הטרדה שעלולה להתרחש. "

16.לסיכום, אני מקבלת את הבקשה למעט הרכיב האוסר על המשיב להגיע למפעל:

ניתן בזאת צו האוסר על המשיב להטריד המבקש בכל דרך ובכל מקום: לאיים על המבקש ובני משפחתו בכל צורה ודרך: לפגוע במבקש, לבלוש אחר המבקש, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו ו/או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת, ליצור כל קשר עם המבקשת ו/או בני משפחתו בע"פ , בכתב ובכל דרך ואמצעי אחר, עד למתן החלטה אחרת. הצו יעמוד בתוקפו עד יום 24.12.20.

17.בשים לב לדרך המקוצרת בה הסתיים ההליך וצמצום המחלקות בין הצדדים, אני לא עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.