1

1.         בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 26.6.17 ניתן צו במעמד צד אחד והתקיים דיון במעמד הצדדים ביום 3.7.17.

2.         מקור הסכסוך בין הצדדים הוא בעבודות שיפוצים שמבצע המבקש בביתו, בשכנות לביתו של המשיב. המשיב הגיש התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובניה, אך ההתנגדות נדחתה ולא ברור אם נדחתה לגופו של עניין או שמא בגין עיכוב במועד הגשתה.

3.         המבקש טוען כי המשיב מטריד אותו, מפריע לו ומעכב את סיום עבודות השיפוץ, משמיע נגדו איומים, קללות וגורם לתגרות וכן חותך צינורות ברכוש של המבקש וגורם לו נזק.

המבקש טוען כי, מספר ימים לפני הגשת הבקשה חנתה בחורה את רכבה ליד בית המבקש, המבקש ביקש ממנה להזיז את הרכב כי הוא מוריד חומרי בניה, היא ביקשה דקה להחנות ולחזור, וכשחזרה אחרי דקה, חזר יחד איתה המשיב, קילל את המבקש והתחיל לצעוק עליו המבקש ולאיים עם תנועות מאיימות בידיים.

4.         המשיב מכחיש את טענותיו של המבקש וטען כי המבקש הוא זה שגורם לתגרה במקום. המשיב טוען כי, המבקש בכלל לא גר שם וכי הוא רכש את בית אמו מהאחים שלו ומבצע בו עבודות שיפוצים כדי להשכיר אותו במטרה עסקית. המשיב העלה טיעון לגבי מחלוקת באשר לקו הגבול, וכן טען כי בעבר בעודה אמו של המבקש חיה ומתגוררת באותו בית, בא המשב לקראתה והחזיר את קו הבניה של ביתו אחורה כדי לשמור על שלום עם אמו של המבקש, אך כעת המבקש בונה בחריגה מקו הבניה.

2

5.         באשר לאירוע האחרון, טען המשיב וגם אחייניתו שהתייצבה בדיון כי היא החנתה את רכבה ליד ביתו של המבקש כדי להוריד חפץ לסבתה, אמו של המשיב, ולאחר שירדה מהרכב החלה לשמוע צעקות וקללות, והסתבר שזה המבקש שהיה בביתו. האחיינית נבהלה ואף נפלה על הרצפה וברחה פנימה לאחר שניסתה להסביר למבקש שהיא חונה לדקה אחת בלבד, למרות שהחניה שלה לא הפריעה לכניסתו של המבקש לביתו. היא נכנסה וסיפרה לסבתה ולמשיב את מה שאירע, המשיב יצא אל המבקש ושאל אותו מדוע הוא מתנהג כך, וכי האחיינית שלו חנתה בכביש וכי הוא לא הבעלים של הכביש. המשיב הכחיש כל טענה לגבי גרימת נזק לצינורות בביתו של המבקש.

6.         ההתרשמות שלי היא, ששני הצדדים, בעלי הדין, מסוכסכים ביניהם על רקע קודם בדבר מחלוקת בקו הגבול בין החלקות, והדבר מביא לידי מתח והתגרות הדדית, כששני הצדדים תורמים את חלקם בקללות ובאיומים שהם משמיעים אחד כלפי השני.

7.         ב"כ המבקש הביעה את דעתה במהלך הדיון כי המצב הנכון הוא שיינתן צו הדדי שישמור על השקט בין הצדדים, ונראה כי זה הפתרון הראוי בנסיבות העניין כדי למנוע כל הסלמה או התפתחות של אלימות בין בעלי הדין. ככל שיש מחלוקת על קו הגבול, פתוחה הדרך לשני בעלי הדין לנקוט בהליכים המשפטיים העומדים לרשותם, אך בכל מקרה אין הם רשאים לנקוט באלימות מילולית או פיזית אחד כלפי השני או להעליב או להטריד אחד את השני בכל צורה שהיא.

8.         לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הצו שניתן ביום 26.6.17 יהיה הדדי ויחול על שני בעלי הדין, וימשיך להיות בתוקף עד ליום 25.12.17.

            אין צו להוצאות.

9.         המזכירות תשגר לצדדים את פסק הדין ותסגור את התיק.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ז, 4/7/2017, בהעדר הצדדים.