1.      לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

רקע וטענות הצדדים:

2.      המבקשת טענה בבקשתה כי היא מתגוררת יחד עם אמה ואחותה בבניין משותף בדירה הממוקמת מעל דירת המשיבה. לגרסתה, המשיבה מפרה את השקט מזה תקופה ארוכה בכך שהיא מזיזה כסאות משך שעות ארוכות, מדליקה את הטלוויזיה בווליום "בלתי לגיטימי" וטורקת דלתות באופן המרעיד את רצפת הבית של המבקשת.

3.      לגרסת המבקשת, ההתנהלות של המשיבה אינה מאפשרת לדיירי הבית להירגע ולהנות מהשקט. כן לגרסתה, במועדים שבהם המבקשת או מי מבני משפחתה מבצעים כל פעולה סטנדרטית, כמו עליה במדרגות, או סגירת דלת בטעות, או הליכה בבית, הדבר נחשב אצל המשיבה כ"רעש" וזה מלווה בנקישה על התקרה שלה (רצפת הדירה של המבקשת) עם מטאטא כדי לרמוז למבקשת ובני משפחתה שהם מפריעים.

4.      המבקשת טענה כי הזמינה משטרה מספר פעמים והנושא לא הופסק וזאת על אף שיש יותר משבע פניות למוקד 100. לגרסתה של המבקשת, משטרת ישראל הנחתה אותה "לתפוס" את המשיבה בזמן ביצוע העבירה בין השעות 14:00 עד 16:00, על מנת שהמשטרה תוכל לטפל בפניה.

5.      בתאריך 02.02.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים אליו התייצבה המבקשת בעצמה, המשיבה בליווי בנה, ועו"ד אסנת כוהן אשר הודיעה על ייצוג המשיבה בפתח הדיון.

6.      המבקשת חזרה לפניי על טיעוניה כפי שאלה הועלו בבקשה. המבקשת נשאלה אם יש בידה סרטון או הקלטה המתעדים את ההטרדה אליה היא מפנה וציינה לפני בית המשפט כי אין לה הקלטה מאחר ולגרסתה יש לראות את זה ''בלייב" כדי להבין, תוך שהסבירה כי יש לה הקלטה שערכה בהיותה עומדת מחוץ לדלת ביתה ואינו מבטא על פניו את ההטרדה שהיא חווה , תוך שהדתה בהגינותה כי האקו בהקלטה מגביר את הקול (עמוד 1 שורות 23 עד 25).

7.      המבקשת השמיעה שתי הקלטות באמצעות הטלפון הנייד שלה אשר בהן נשמעים שידורי טלוויזיה ולגביהן טענה כי מדובר בהקלטה שהיא ביצעה מחוץ לדלת דירתה. לגרסתה, כאשר היא נכנסת לדירתה וסוגרת את הדלת - לא ניתן לשמוע את הרעש בהקלטה אלא רק באוזן (עמוד 2 שורות 5 עד 6).

8.      כן, המבקשת הגישה לעיון בית המשפט מכתב אשר לגרסתה כתבה אמה, אשר מתגוררת עמה בדירה ואשר לא יכלה להתייצב לדיון מאחר והיא עובדת. המכתב סומן כנספח א/2 במסגרתו טענה האם, הגב' ארביב פנינה, כי המשפחה סובלת מהרעשים שעושה המשיבה במהלך כל שעות היום (שבע שעות ויותר) ואלה מתבטאים ברעש טלוויזיה בעוצמה חזקה והזזת רהיטים בלתי פוסקת. לגרסת האם, היא "ובת אחת" עובדות וחוזרות הביתה רק בשעה חמש או שש כאשר בבית נמצאת הבת הצעירה משך רוב שעות היום, וזו סובלת מחרדות ובעיות נפשיות. לגרסת האם, הרעש מעיר את הבת הצעירה ומפריע לה לתפקד מאחר וזה נשמע בכל החללים בבית. במכתב צוין כי האם ניסתה לדבר "ולדפוק על הדלת" של המשיבה וזה עוזר נקודתית אך לא בכל יום, ולכן היא נאלצה לפנות למשטרה. הנ"ל ביקשה את עזרתו של בית המשפט כדי לסיים את ההטרדה ולחיות בשמחה וחיוביות בביתה.

9.      מנגד, המשיבה הצהירה כי היא בת 75 המתגוררת בגפה בבית, וכי היא סובלת משלל בעיות רפואיות (הוצגו מסמכים רפואיים במעמד הדיון). לגרסתה, נופלים לה דברים מהידיים והיא מעלה את הווליום של הטלוויזיה בגלל שהיא רוצה לשמוע חדשות כאשר היא לא שומעת בווליום נמוך מ-20 (עמוד 2, שורות 11 עד 13). המשיבה טענה שהיא מארחת את הילדים של בתה אשר שוהים עמה במהלך שעות היום בעקבות מחלת סרטן קשה אצל בתה וכי מדובר בילדים טובים שבאים להתארח ולאכול ארוחת צהריים והם אינם מרעישים (שם, שורות 18 עד 20).

10.  המשיבה הוסיפה וטענה כי לאחר שהמבקשת פנתה למשטרת ישראל, המשיבה דאגה להתקין עם דבק חומר אשר מפחית את הרעש של הדלת במועד סגירתה וכי לקחה לתשומת לבה את העניין של הרעש מהטלוויזיה והיא משתדלת להפחית כמה שיותר את עוצמת הקול. המשיבה ציינה לפניי כי היא חיה מקצבה של המוסד לביטוח לאומי וכי משרד הרווחה סיפק לה מיטה קרובה לשירותים והיא שוהה את רוב שעות היום בסלון. לגרסתה, הגישה בקשה לסיוע לצורך החלפת הדלת אך בקשתה להחלפת הדלת טרם אושרה. לדיון התייצב גם בנה של המשיבה, מר אברהם תהר יצחק, וזה ציין לפניי כי ברגע שהמבקשות הזמינו משטרה הוא דאג באופן אישי להזמין חומר ולהתקין אותו באופן שלא יהיה רעש מהדלת (עמוד 3 שורות 3 עד 4).

11.  המשיבה גם היא התלוננה על כך כי המבקשת ובני משפחתה הגיעו להתגורר בבניין לפני כארבע שנים עם עשרה חתולים אשר עושים רעש בלילה והיא שומעת טריקות (''בום, בום''). לגרסתה, גם היא סובלת מהרעש של ההליכה והטריקות שמקורן בדירת המבקשת.הנ"ל טענה כי המבקשת ומשפחתה מרעישים במהלך שעות היום כאשר מי מהן מתהלכת עם נעליים בבית כל שעות היום. לגרסתה, האם פנתה אליה והסבירה לה אודות מצבה הרפואי של הבת הצעירה והיא הביעה הבנתה למצב (ראו עמוד 3 שורות 7 עד 11).

12.  בית המשפט הפנה את תשומת לב המבקשת כי טענותיה מבוססים על מטרד ורעש וכי המסגרת הראויה והמתאימה לברר את הראיות הינה הגשת הליך אזרחי מתאים. כן ניסה בית המשפט לגשר בין הצדדים במהלך הדיון ולהביאם להתחייבות אשר תנוסח ותירשם בפרוטוקול ללא צורך בהמשך התדיינות. המבקשת טענה לפניי כי מדובר בהתנהגות הפוגעת בשלוות חייה וחיי משפחתה וביקשה הכרעה לגופן של טענות.

דיון והכרעה:

13.  בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה על פי הוראות החוק הוא בוחן אם נסיבות המקרה שלפניו , ואם יש בהן מה ללמד על קיומה של "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק כדלקמן: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

14.  לא כל "הטרדה" מהווה "הטרדה מאיימת", ועל בית המשפט להיווכח כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו. (ראו: ה"ט (קר) 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל ( 30.12.15)).

15.  הדרישה לפגיעה בשלוות חייו של הנפגע כוללת אירועים אשר יש בהם כדי לייצר תחושות מתח וחרדה וכדי לפגוע בשגרת החיים התקינה (ראה-ה"ט 39396-03-16 פלוני נ' אלמונית ואח' (27.3.16)). כן יש צורך בהוכחת ביצוע הטרדה או נקיטת איומים בעבר וכן הוכחת נסיבות הנותנות בסיס להנחה כי אותו אדם יטריד שוב.

16.  בית המשפט נדרש לערוך איזון ראוי בין הצורך במניעת הטרדה מאיימת לבין זכויותיו של המשיב לכבוד והגבלה מינמאלית בחירותו. יפים בעניינינו הדברים שנאמרו ב בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.20014):

"יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד, כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפיסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה"

17.  משנאמרו הדברים לעיל אחדד כי החוק מניעת הטרדה מאיימת נועד למטרות מוגדרות ומצומצמות, ואינו מהווה שביל עוקף לדיונים האזרחיים. סיווגו של התיק כבקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת מקנה לו עדיפות על פני הליכים אחרים, עדיפות זו, צריך שיהיה לה מקום והצדקה, שאם לא כן, נפגע האינטרס הציבורי שלא לצורך. יפים בעניין זה הדברים שנאמרו במסגרת ת"א (נצ') 48341-04-19 חורי נ' חורי (22.7.21):

"הגישה בפסיקה היא גישה זהירה, פן הליכים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת יהפכו לשביל עוקף לדינים האזרחיים הרגילים, וככל שקיימת קרבה וזהות אפשרית בין מתן סעד אזרחי שניתן היה להעניקו בתביעה אזרחית רגילה, לסעד המבוקש לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, יש להיזהר במתן הצו ויש להעדיף הפניית המבקש להגשת תביעה אזרחית רגילה, חלף הענקת צו לפי החוק הנ"ל (ראו: ה"ט (י-ם) 48399-06-18 עו"ד דורון לוגה נ' שלמה פריימן (28.06.18); ה"ט (תל אביב-יפו) 11125-03-17 ג'משיד נ' טום (28.03.17); ה"ט 42894-06-16 צביה זגורי נ' רחמים קוציק (19.07.16); ה"ט (תל אביב-יפו) 3788-09-16 דבורה דמארי נ' אלי טביב (9.6.16); כן ראו והשוו מקרים בהם תכלית ההתנהלות הפוגעת היא להטריד ולהעכיר שלווה: ה"ט (תל אביב- יפו) 66573-01-19 משה לולבי נ' משה כלוף (31.1.19); ה"ט (תל אביב- יפו) 28912-06-17 שילה נ' כלב (27.06.17)).

18.  באשר לדיון במטרדי רעש, נאמר רבות בפסיקה כי שעה "שלא מוכחת התנהגות זדונית מכוונת של שכן מרעיש" דרך המלך היא לדון בטיעוני הצדדים במסגרת תביעה אזרחית אשר במסגרתה יוגשו הראיות הנדרשות על פי הוראות החוק הרלבנטיות (ראו: ה"ט 42894-06-16 זגורי נ' קוציק ואח' (19.7.2016).

19.  עוד נמאר (שם) כי : "פנייה לבית המשפט בעניינים של סכסוך שכנים סביב טיב השימוש בבית, לא אחת גובלת בשימוש לרעה בהליכי בית משפט וטרדנות של ממש מצד הפונה שמבקש בגין עניינים קלי ערך לקבל סעד. כאמור לעיל, כמעט ולא ניתן לאכוף צווים בין שכנים שיאסרו הזזת רהיטים, צעקות או שמירת מרחק מהשכן. אין מקום להטיל עומס מיותר על משטרת ישראל לעסוק באכיפת צווים מעין אלו ולא ניתן להציב שוטר בדירות המגורים של השכנים".

ומן הכלל אל הפרט:

20.  המבקשת לא הביאה לפני בית המשפט כל ראייה התומכת בטיעוניה כי המשיבה, אשר מתגוררת בדירה מתחת לדירתה, מטרידה או מרעישה, או כי היא עושה כן בכוונת מכוון.

21.  טיעוני המבקשת בעניין רעשי הטלוויזיה המגיעים מדירת המשיבה, נחלשו מאוד מעדות המבקשת עצמה. המבקשת השמיעה הקלטות במעמד הדיון, אך זו הודתה כי היא נדרשה לצאת מחוץ לדלת דירתה על מנת להקליט את עוצמת הקול של הטלוויזיה ששומעים לגרסתה מדירת המשיבה. רעש זה, כך נטען על ידי המבקשת, לא נשמע באותה עוצמה כאשר הדלת בדירת המבקשת סגורה. הנ"ל עוד הודתה כי לא ניתן להקליט את הרעשים מתוך דירת המבקשת, אך ניתן, כך לגרסתה, לשמוע אותם באוזן. מדברי המבקשת ניתן ללמוד כי אין המדובר לכאורה ברעש חריג או עוצמת קול שאינה מותרת על פי הוראות החוק.

22.  נוסף על האמור, המבקשת לא הציגה ראיות התומכות בטענותיה בדבר הזזת רהיטים במהלך שעות היום או טריקת דלתות בצורה הפוגעת בשלוות חייה של המבקשת או של בני משפחתה.

23.  המשיבה העידה לפניי והתרשמתי מעדותה בצורה בלתי אמצעית ומצאתי את עדותה מהימנה. הנ"ל טענה כי היא בת 74, הסובלת משלל בעיות רפואיות ואין ביכולתה להזיז רהיטים. הנ"ל טענה כי בעקבות הפנייה של המבקשת למשטרת ישראל, דאגה היא, באמצעים העומדים לרשותה, כאשה הנסמכת על סיוע לשכת הרווחה וחיה מקצבה של המוסד לביטוח לאומי, לתקן את דלת הכניסה באופן אשר מצמצם את הרעש מסגירת הדלת הרבלנטית - זאת עשתה כאשר פנתה בבקשה לסיוע ללשכת הרווחה להחלפת הדלת וזו טרם אישרה את בקשתה.

24.  עוד טענה המשיבה לפניי, ומצאתי את תשובותיה הגיוניות וסבירות, כי היא אכן צופה בחדשות בטלויזיה מרבית שעות היום ובשל בעיות שמיעה היא עושה זאת "בווליום 20" אך אין המדובר לעמדתה בעוצמה גבוהה. הנ"ל התחייבה כי תפעל להנמיך את עוצמת הקול מהטלויזיה בדירתה והודיעה במעמד הדיון כי היא מסכימה להתחייב לפרוטקול לפעול במטרה לצמצם ככל האפשר כל רעש אפשרי העולה מדירתה.

25.  לאחר ששמעתי את דברי המשיבה, לא שוכנעתי כי יש ממש בטענות המבקשת, ולפיהן המשיבה מתכוונת לפגוע בשלוות חייה. כאמור, טענות המבקשת, לא הוכחו בראיות והסכמת המשיבה להנמיך את עוצמת הטלוויזיה ולפעול לצמצם את הרעש מדלת ביתה, מלמדים על יחסי שכנות טובה ואין בהם בכדי להוות הודאה מצדה של המשיבה כי זו פועלת, כטענת המבקשת, לטרוק את הדלת בכוונה, להזיז רהיטים או להרעיש ו/או כי היא עושה רעש שאינו מותר על פי הוראות החוק והדין.

26.  משנאמור הדברים לעיל אשוב ואבהיר כי דרך המלך לבירור טיעוני המבקשת היא הגשת הליך אזרחי מתאים, אשר במסגרת יובאו ראיות מתאימות ובכלל זה חוות דעת מתאימות, בעניין עוצמת הרעש אליו היא טוענת, וראיות בעניין עצם התרחשות האירועים המתוארים בבקשה. הדרך סלולה לפני המבקשת לפעול להגשת כל הליך אזרחי לפי שיקול דעתה.

27.  בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

28.  הצו שניתן ביום 24.01.2023 מבוטל.

29.  לא נעלמה מעיני העובדה כי המשיבה נאלצה לפנות לעורכת דין אשר ייצגה אותה במעמד הדיון, אך זו הודיעה כי היא מייצגת את המשיבה בהתנדבות (עמוד 2, שורה 24). בהתאם, ולאחר שבחנתי את נסיבות התיק לא מצאתי מקום לחייב את המבקשת בהוצאות.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ג, 07 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.