1

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001

1.         לאחר עיון בבקשה על נספחיה, נוכחתי כי המשיב נקט לכאורה בהטרדה מאיימת כמשמעותה בסעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001. לפיכך, מוצא בזה צו האוסר על המשיב כדלקמן:

            א.        להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם ובמקום עבודתם.

ב.         לאיים על המבקשים בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש אחר המבקשים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם, או

לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

2

מאחר ונוכחתי כי הבקשה באה על רקע הליכים לגביית חוב שאינו מוכחש של המבקשים כלפי המשיב, אני קובעת כי ככל שהמשיב נדרש ליצור עם המבקשים קשר לצורך גביית חובם כלפיו, הוא רשאי לעשות כן בכתב בלבד, שינוסח בלשון ראויה שאינה מאיימת (מלבד "איום" בנקיטת הליכים שאינו איום כלל), ובתכיפות סבירה שאינה עולה כדי הטרדה, ופנייה כזו לא תהווה הפרה של הצו.

2.         האיסור כמפורט בסעיף 1 יחול על המשיב, בין כלפי המבקשים ובין כלפי אדם אחר הקרוב אליהם, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

3.         הצו יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים.

מאחר ואין בו כדי לפגוע בזכות חוקית של המשיב לפעול לגביית החוב כלפיו, אינני קובעת דיון בבקשה. ככל שהמשיב יגיש בקשה לבטל את הצו או כל חלק ממנו וינמק בקשתו זו, יקבע דיון במעמד שני הצדדים.

4.         העתק הבקשה והחלטה זו יומצאו למשיב על ידי פקיד בית המשפט בתוך 48 שעות.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.