1

מונחת לפני בקשה במעמד צד אחד על פי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 (להלן "החוק") לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו לענין הסרת ההטרדה המאיימת כקבוע בסעיף 4 לחוק.

לבקשה צורף תצהיר ערוך כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף לה, נחה דעתי כי יש מקום ליתן צו כמבוקש במעמד צד אחד לאחר שמצאתי כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלום המבקשת ובני משפחתה (להלן, ההתייחסות למבקשת תכלול גם את בני משפחתה). אציין כי הבקשה כוללת התייחסות גם ל"כל אדם אחר הקרוב" למבקשת, אולם לא מצאתי כי ניתן ליתן צו כה עמום, וודאי לא במעמד צד אחד.

לפיכך ומכל האמור הנני מורה כדלקמן:

א.        נאסר על המשיבה להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום.

ב.         נאסר על המשיבה לאיים על המבקשת לבלוש אחריה לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.

ג.         נאסר על המשיבה ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ד.         נאסר על המשיבה להימצא במרחק של פחות מ- 500 מ' מביתה של המבקשת (אציין כי כתובת המבקשת לא צוינה בבקשה. אפשר שניתן ללמוד אותה מן המסמכים הרפואיים שצורפו, אולם לא מצאתי לנכון לציין זאת כאן על סמך השערה זו ) וכן מן המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

2

ה.        על משטרת ישראל לסייע באכיפת הצו.

קובעת דיון במעמד הצדדים ביום 31.05.22 בשעה 10:00.

תוקף הצו עד לדיון ועד למתן החלטה אחרת.

העתק החלטה זו וזימון לדיון יומצאו למשיבה במסירה אישית באמצעות פקיד בית משפט

ובהעדרו ע"י משטרת ישראל .

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ב, 26 מאי 2022, בהעדר הצדדים.