1

בפניי בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת המבקשת בפניי, במעמד צד אחד, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

המשיבה היא גרושתו של בן זוגה של המבקשת (להלן: "בן הזוג"). על פי הנטען בבקשה, המשיבה נוהגת להטריד את המבקשת ואת בן הזוג בדרכים שונות, על מנת להחזיר אליה את בן הזוג.

בין הצדדים התנהל הליך קודם בתיק ה"ט 43634-07-21. במסגרת אותו הליך החליט בית המשפט להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת, אך קבע כי אינו מוצא לנכון להוציאו לתקופה של שישה חודשים, אלא לתקופה של כשלושה חודשים בלבד. הצו הסתיים ביום 1.11.21.

במסגרת הדיון בפניי ביקשתי מהמבקשת לפרט מהם המעשים שבגינם מבוקש כעת הצו. המבקשת טענה כי חשבון הפייסבוק שלה נפרץ אתמול. דא עקא כי לא הייתה לה כל ראיה הקושרת את המשיבה לפריצה.

עוד טענה המבקשת, כי המשיבה שרפה את רכבה פעמיים. לדבריה, האירועים התרחשו עוד בטרם ניתן הצו הקודם. אירועים אלה היו, איפוא, בפני בית המשפט שנתן את הצו הקודם, והוא החליט כי די בצו לפרק זמן מוגבל.

המבקשת הוסיפה כי המשיבה מוציאה דיבתה, בכך שלאחרונה אמרה לחברה שלה ולבן זוגה כי היא משתכרת מזנות. פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית, ואף עבירה פלילית, ובידי המבקשת לפעול בדרכים הקבועות בחוק איסור לשון הרע בעניין זה.

סיכומו של דבר, משלא מצאתי כי קיימות ראיות לכך שהמשיבה נקטה נגד המבקשת הטרדה מאיימת, כהגדרת המונח בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, אין בידי להעתר לבקשה.

2

בשולי הדברים אעיר כי המבקשת ציינה בבקשה ובדיון כי המשיבה מטרידה את בן הזוג, אך הוא, מטעמיו, אינו מעוניין בהגשת בקשה. אם אמנם אלה הם פני הדברים, על בן הזוג להגיש בעצמו בקשה בעניין.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"ב, 27 יוני 2022, בהעדר הצדדים.