1

העניין שבפני, בקשת המבקש למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, המופנה כלפי משיב, שהינו שכנו.

טענת המבקש הייתה כי המשיב מטריד אותו, מגדף אותו, מפעיל מכונות מרעישות במהלך הלילה, זורק אשפה לחצר ביתו, ועוד. בנוסף נטען למחלוקות שבהן נחסמה מכוניתו של המבקש על ידי המשיב והדבר הטריד אותו.

לדיון הראשון בהליך לא הייתה התייצבות מטעם המשיב, ובהתאם, ברגע שלדבריו נודע לו על ההליך והוא מפריע לו, קבעתי דיון משלים אשר נתקיים בפני היום.

בדיון אשר התקיים היום, התרשמתי כי לא קיימת בין הצדדים מתיחות של ממש, ולא ראיתי בהתנהגותו או התנהלותו של המשיב משום להביא ראשית עילה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. המשיב ציין כי לא זרק ולא יזרוק אשפה או לכלוך לביתו של המבקש, וכי נמנע באופן עקרוני ממגע עם המבקש, גם לאור שגרת יומו העמוסה עד מאוד.

לאחר שמיעת הצדדים מצאתי כי הגם שיכול וסובייקטיבית מרגיש המבקש מאוים, המבקש לא ראה את המשיב משליך אשפה, ולא יכול היה בהחלט להתחייב כי אותה פעילות הנזכרת בבקשתו בוצעה על ידי המשיב, הרי שאין הצדקה במקרה דנן להותיר את הצו על כנו, בהיות הצו מעכיר אווירה יותר מאשר האווירה עכורה כשלעצמה.

2

המשיב התחייב באולם בית המשפט להימנע מפעילות שיש בה פגיעה כלשהי, ואני סבור כי די בכך, ואין צורך במקרה דנן בצו מניעת הטרדה מאיימת.

הצו אשר ניתן בהליך זה - מבוטל, לא מצאתי לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.