1

בפני בקשה למתן צו בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן- "החוק").

הבקשה וההליכים.

1.      המבקש הנו הבעלים של חברה המנהלת, לפי הטענה, את בית הקפה רוטשילד הנמצא ברחוב ביאליק ברמת גן (להלן - "בית הקפה"). לטענת המבקש, המשיב ביצע לאחרונה פעולות אלימות וכוחניות להשתלטות על בית הקפה ובכלל זה תקף את שותפו, איים על עובדי בית הקפה וכן עליו. לאור כך הוגשה בקשה זו במסגרתה התבקש צו למניעת הטרדה מאיימת שימנע מהמשיב להתקרב לבית הקפה וכן איסורים נוספים שמטרתם הגנה על המבקש ועובדי בית הקפה.

2

2.      ביום 21.6.16 קיימתי דיון במעמד צד אחד במסגרתו שמעתי את המבקש ואת מנכ"ל הרשת מר דוריאן קופיט. המבקש טען כי למשיב אין כל זכויות קנייניות במקום וכי מדובר בניסיון אלים להשתלט על בית הקפה. בסיומו של הדיון הוריתי על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת במסגרתו אסרתי על המשיב להתקרב לבית הקפה מרחק של 100 מטרים וכן ליצור קשר עם המבקש ולאיים עליו או על מי מעובדי בית הקפה.

3.      ביום 3.7.16 התקיים דיון במעמד הצדדים וזאת לאחר שלדיון ביום 26.6.16 לא התייצב המשיב ולא הוצג אישור מסירה כדין. בדיון טען ב"כ המשיב כי המשיב הנו עובדו של אדם בשם גיורא (להלן -"גיורא"), אשר הוא הבעלים של חברה שהיא אחת מהשותפות בבית הקפה. נטען כי אותו גיורא החליט שהמשיב הוא שינהל את בית הקפה ומכאן זכויותיו במקום.

4.      המשיב העיד כי הוא ששיפץ את המקום וכי הוא וגיורא זכו במכרז למקום והשקיעו את הכסף לבנייתו. עוד מסר המשיב כי לאור הפסדים שהיו בבית הקפה הוא התבקש על ידי המבקש לנהל את המקום וכך עשה. המשיב העלה טענות רבות בדבר מחלוקות הקיימות בינו לבין המבקש באשר לאופן ניהול בית הקפה.

5.      המבקש הכחיש טענות אלו ושב וטען שאין בינו לבין המשיב כל קשר, וכי הקשר היחיד הוא עם גיורא. המבקש שב וטען כי המשיב הוא אדם אלים העושה שימוש בכוח ואיומים להשגת מטרותיו. המבקש השמיע הקלטה של שיחת טלפון עם המשיב, אותה השמיע גם בדיון במעמד צד אחד, ובה השמיע המשיב איומים קשים על המבקש.

6.      בסיכומיו ביקש ב"כ המבקש להותיר את הצו על כנו על מנת להגן על המבקש ועובדי בית הקפה מפני המשיב. הודגש כי למשיב אין כל זכויות במקום וכי מדובר בהשתלטות כוחנית. בעניין זה הפנה ב"כ המבקש להסכם השותפות בו צוין כי בית הקפה ינוהל על ידי חברת לנדאו רזניאלי - אשר המבקש הוא אחד מבעליה ומנהליה ואילו גיורא אינו בעל זכויות ניהול, אלא להשתתפות ברווחים ובהפסדים בלבד.

3

7.      ב"כ המשיב שב וטען כי המשיב הוא עובד שכיר של גיורא, שהוא שותף בבית הקפה, ונמצא במקום לבקשתו. נטען כי מדובר בסכסוך עסקי אשר "עלה לטונים גבוהים" וכי הצדדים מצויים בשלב של משא ומתן לצורך הגעה להסכם מכירה של בית הקפה.

8.      בסיומו של הדיון אפשרתי למשיב להגיש תצהיר מטעם גיורא וזה אכן הוגש. בתצהיר ציין גיורא כי המשיב היה האדם שהוביל את הזכייה במכרז וכי מחצית מבית הקפה מצוי בבעלות חברה אשר הוא הבעלים שלה. גיורא ציין כי המשיב הוא איש אמונו וכי החברה בחרה בו לעבוד במקום מטעמה. בעניין זה הפנה גיורא להסכם השותפות המתיר לכל אחד מהשותפים לעבוד במקום. עוד ציין גיורא כי הוא מתנגד לכל אלימות.

9.      המבקש הגיב וטען כי גיורא חושש מהמשיב ולכן מסר תצהיר זה. כן צוין שלא צורף תלוש שכר המעיד על יחסי העבודה שבין השניים.

דיון והכרעה.

10.  לאחר ששמעתי את העדים ונתתי דעתי לטענות הצדדים, נחה דעתי כי הוכח שהמשיב נקט נגד המבקש ועובדי בית הקפה הטרדה מאיימת, וכי נסיבות העניין מצדיקות הוצאת צו למניעת המשך ההטרדה. להלן אפרט בקצרה את נימוקי.

11.  החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לבית המשפט לאסור על אדם לבצע פעולות מסוימות אם הוא נוכח שהאדם נקט הטרדה מאיימת. הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". סעיף 2(ב) לחוק מפרט סוגי התנהגויות במסגרתן יכולה להתקיים הטרדה מאיימת ובהן בין היתר בדרך של בילוש ומעקב, פגיעה בפרטיות, ובאיומים.

4

12.  מהעדויות שהובאו בפני שוכנעתי כי המשיב פעל באופן כוחני ואלים כלפי המבקש ועובדי בית הקפה. בעניין זה עדותם של המבקש ומר קופיט היו נאמנות עלי. כמו כן מההקלטה שהושמעה במהלך הדיון עולה התנהגות כוחנית ומאיימת של המשיב. מדובר באיומים קשים ובוטים, אשר יש בהם לחזק באופן משמעותי את האופן בו תיארו העדים את דרך התנהלותו של המשיב.

13.  התנהלותו הכוחנית והמאיימת של המשיב מקימה בסיס סביר להניח כי התנהגות זו תשוב ותתרחש ואף תסלים. אכן, מודע אני כי בבסיס הבקשה (והאירועים) מצוי סכסוך עסקי. נושא זה לא נעלם מעיני כבר בעת הדיון במעמד צד אחד ואף ציינתי זאת מפורשות. ואולם, וזה העיקר, אף כאשר עילת הסכסוך היא עסקית, ניתן לעשות שימוש בכלי שמציב החוק למניעת הטרדה מאיימת, וזאת אם בית המשפט משתכנע כי התנהגות המשיב מקימה בסיס סביר לחשש כי הוא ישוב ויפגע בשלוות חייו של המבקש או בגופו. במקרה זה, דווקא עילת הסכסוך ועוצמתו, הם המביאים לכלל מסקנה כי באם יתאפשר למשיב להמשיך ולהגיע למקום, עלול הסכסוך לגלוש לפסים אלימים אף יותר.

14.  ואולם, לעילת הסכסוך יש השלכה על אורך התקופה בה ראוי להותיר את הצו על כנו, וזאת מתוך הנחת מוצא שהרחקת המשיב מהמקום עלולה לגרום לו (ולגיורא) נזק כספי ואולי אף לשפר את עמדת המיקוח של המבקש במשא ומתן בדבר רכישת המקום (האחד מהשני). התקופה בה יהיה הצו בתוקף תקבע על פי עצמת זיקתו של המשיב (ולא של גיורא בהכרח) למקום ומטרתה היא לאפשר לצדדים לפנות לערכאות האזרחיות המתאימות על מנת להביא להסדרת היחסים ביניהם בהתאם לזכויות הקניינות והחוזיות.

15.  בענייננו נראה שזיקתו של המשיב למקום הנה במדרג נמוך מאוד. המשיב אינו שותף במקום. טענתו היא שהוא עובד של אחד השותפים שבחר בו לנהל את המקום. מנגד, הטענה היא שלשותף זה אין זכויות ניהוליות אלא זכויות ברווחים והפסדים בלבד. אין זה המקום כמובן להכריע בטענות אלו. לעניינו די אם אציין כי לאור הסכם השותפות, אין למשיב כל זכות ניהול בבית הקפה (וכל זכות אחרת) וכי זכות ניהול זו (ככל שקיימת) שייכת לגיורא. ואולם, ברי כי זכות זו אינה מאפשרת לגיורא להציב במקום אדם המטיל חיתתו על יתר השותפים. סיכומו של דבר, זיקת המשיב לבית הקפה - כעובד שכיר של אחד השותפים - הנה זיקה במדרג נמוך מאוד. זיקה זו תשליך על היקף הצו ואורכו.

5

16.  סיכומו של דבר, שוכנעתי שהמשיב נקט נגד המבקש ועובדי בית הקפה, הטרדה מאיימת וכי ראוי להותיר את הצו על כנו על מנת להגן על המבקש ועובדי בית הקפה. עם זאת תקופת הצו תהיה מדודה וזאת על מנת לאפשר לצדדים לפנות לבית המשפט המוסמך, לצורך הסדרת יחסי הצדדים.

17.  לאור כך נאסר על המשיב כמפורט להלן:

                               א.        להתקרב לבית הקפה מרחק של 100 מטר.

                                ב.         להטריד את המבקש או מי מעובדי בית הקפה בכל צורה שהיא ובכל דרך שהיא.

                                 ג.         לאיים בכל צורה שהיא על שלוות חייו, פרטיותו וגופו של המבקש או מי מעובדי בית הקפה, לרבות התחקות, עיקוב, בילוש אחריהם או פגיעה ברכושם.

                                ד.         ליצור כל קשר, בין ישיר ובין עקיף עם המבקש.

תוקפו של הצו - 60 יום.

המזכירות: יש להמציא את הצו לצדדים באמצעות באי כוחם - עו"ד גבי שמואלי ועו"ד אילן ג'ורג'י

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.