1

1.     בפניי בקשה להארכת תוקפו של צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") ולחילופין למתן צו חדש לפי החוק.

הרקע העובדתי

2.     המבקש הינו אדריכל.

3.     בין אביו של המשיב לבין חברה שבנתה על מקרקעין שבבעלותו, מתנהל הליך בוררות. ביום 26.7.17 העיד המבקש בהליך הבוררות. הרקע לאירועים נשוא הליך זה הוא עדותו זו, שהמשיב סבור שהינה עדות שקר.

4.     כחודשיים לאחר מועד העדות, פנה המשיב למבקש בהודעות צ'אט.

5.     ביום 2.10.17 הגיע המשיב לעיריית חיפה, הטיח במבקש האשמות בעניין עדותו, ולטענת המבקש - תקף אותו (להלן: "התקיפה").

6.     בעקבות אירועים אלה הגיש המבקש בקשה למתן צו לפי החוק (ה"ט 6418-10-17). הבקשה נדונה על ידי השופט פרידמן, שנתן תחילה צו זמני במעמד צד אחד. לאחר שמיעת שני הצדדים, ולאור התרשמותו, המליץ השופט פרידמן בפני המשיב כי הצו שניתן יעמוד בתוקפו למשך שישה חודשים, ומשניתנה הסכמת המשיב ניתן צו כאמור (להלן: "הצו").

2

7.     עובר לפקיעת הצו הגיש המבקש בקשה זו להארכת הצו, ולחילופין למתן צו חדש. לטענתו, שורה של מעשים שעשה המשיב מאז ניתן הצו, פוגעים בשלוות חייו, ואף הובילו לכך שהמשטרה נענתה לפנייתו, וחידשה את חקירת תיק התקיפה, לאחר שקודם לכן סגרה אותו מהסיבה שהאירוע אינו מתאים להליך פלילי.

8.     המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא הפר את הצו, כל מעשיו נעשו במסגרת המותר בחוק, ולכן אין עילה לתת צו נגדו.

דיון והכרעה

9.     סעיף 6 לחוק קובע:

"תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים".

10.            סעיף 2 לחוק מגדיר מהי "הטרדה מאיימת", כדלקמן:

"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

(ג) לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".

11.            על מטרת החוק ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.01, בעמ' 769). במבוא לדברי ההסבר נאמר כדלקמן:

3

"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.

מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית. ...

עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.

הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה (ההדגשה אינה במקור)".

12.            מקרה זה ממחיש היטב כיצד צבר מעשים, שכל אחד כשלעצמו הוא חוקי ותמים, לכאורה, פוגע בשלוות חייו של אדם, וגורם לו לתחושות מתח, חרדה ואיום. מעיון בתגובתו הכתובה של המשיב ומשמיעתו במהלך הדיון, התרשמתי כי מדובר באדם אינטיליגנטי, שכל מעשה שלו מתוכנן ומחושב היטב, כך שלא יהווה הפרה של הצו או מעשה בלתי חוקי. בדיוק עם תופעה מסוג זה נועד החוק להתמודד. החוק לא בא ליתן מענה רק למעשים המהווים עבירות פליליות. לשם כך אין צורך בחוק, שכן קיימים הסדרים חקיקתיים אחרים.

13.            אציין כי אין מקום להידרש, בשלב זה, למעשים שהיוו בסיס למתן הצו. מעשים אלה נבחנו על ידי השופט פרידמן, שמצא כי יש די ראיות למתן צו למשך שישה חודשים. השאלה שבפניי היא אם יש מקום להאריך את הצו, או שמא אין בסיס להניח כי המשיב עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו של המבקש, כדרישת סעיף 2 לחוק.

14.            כעולה מחומר הראיות, מאז ניתן הצו, קיים עיסוק תמידי של המשיב במבקש, בפרסומים מכפישים, בעלי תוכן של איום משתמע, ובביטויים בעלי כפל משמעות. המשיב ניסה, אומנם, לספק לכל אחד מהם הסבר תמים (כגון: דברים שמקורם בכתבים דתיים, שימוש בביטויים מקובלים כגון: "תזדיין בסבלנות" וכו'). ואולם אין ספק כי מכלול הדברים יוצר הטרדה מאיימת.

15.            אביא להלן כמה דוגמאות ממעשיו של המשיב ומהתבטאויותיו: המשיב הקים אתר אינטרנט על שם המבקש, ופרסם בו דברים בגנותו. המשיב הגיע דווקא ליישוב אבטליון, יישוב קטן שבו מתגורר המבקש, על מנת לפרסם את האתר.

16.            המשיב אמר שדינו של המבקש הוא גיהינום (עמ' 8 שו' 4).

17.            במכתב שכתב המשיב לב"כ המבקש ביום 4.1.18, טרם פרסם את אתר האינטרנט, כתב:

4

"כמו כן, להודיעכם, שכאשר יסתיים צו ההרחקה הכה "גאוני" ו-"יעיל" שהשכלתם בחכמתכם הרבה להוציא נגדי בעוד חודשים ספורים הרי שאגיע אל מקום מגוריו של מר סלעית באבטליון ואפרסם את דבר קיומו של האתר ואת תוכנו ומטרתו לכל התושבים במקום ... באם מקום מגוריו של סלעית הוא שונה או ישתנה, הרי שאגיע גם אל מקום מגוריו החדש. או שאולי פשוט אשלח להם זאת כעת בדואר רשום. מה שיתחשק לי לעשות".

18.            התבטאויות מן הסוג האמור ניתן למצוא אפילו בתגובה שהגיש המשיב לבית המשפט:

"ולכן, אילו הייתי המחוקק ואילו אני הייתי הרשות השופטת ואילו היה הדבר נתון להחלטתי ולהכרעתי היחידה אזי דינו של סלעית מבחינתי היה למוות ..." (עמ' 83).

וכן:

"ולכן, לאור יציבותו ובגרותו הנפשית של סלעית, לאור מצבו הכלכלי השפיר של סלעית, ולאור חומרת מעשיו - אזי אילו היה הדבר נתון להחלטתי ולהכרעתי היחידה, חוזר אני על דברי, שהייתי דן אותו למוות" (עמ' 84).

19.            אין צורך להכביר מילים כי מדובר במעשים ובהתבטאויות הפוגעים בשלוות החיים ויוצרים תחושת איום אצל כל אדם סביר. לכך מצטרפת העובדה כי נגד המשיב מתנהלת חקירת משטרה בעבירה של תקיפת המבקש; ואף העובדה שהליך הבוררות, שבעקבותיו החלו האירועים שהובילו למתן הצו, טרם הסתיים.

20.            מכלול הנסיבות האמורות נותן בסיס סביר להניח שהמשיב עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו של המבקש. לפיכך יש מקום להעתר לבקשה, ולהאריך את הצו.

סוף דבר

21.            לפיכך אני מאריכה את תוקף הצו שניתן על ידי השופט פרידמן ביום 2.10.17 בה"ט 6418-10-17, לשישה חודשים נוספים, דהיינו עד יום 1.10.18.

22.            זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.