1

בקשה להתרת פרסום

עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה ונחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להבדיל מהליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991), אינו מסוג ההליכים בהם הדיון מתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם מתקיים אחד התנאים המנויים בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - "חוק בתי המשפט").

2

ההליך מושא בקשה זו לא התקיים בדלתיים סגורות. הסיבה להופעת הכיתוב "איסור פרסום" בפרוטוקול הדיונים נעוצה, ככל הנראה, בנוהל מזכירות הנשען על הוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, שלפיו רשאי בית המשפט לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, "במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם...".

אלא שהסמכות לפי סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט היא סמכות שבשיקול דעת, ולטעמי דורשת הנמקה. בהליך זה לא נתתי כל החלטה בדבר איסור פרסום דיוני המשפט, ועל כן ממילא הפרסום מותר.

על מנת לא לפגוע בזכויות המשיבה מצאתי, בנסיבות העניין, לבחון את תשובת המשיבה כאילו הייתה בקשה לאיסור פרסום בהתאם לסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט. בחינה זו לא יכולה לסייע למשיבה, שכן בנסיבות העניין - בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בה נטען כי המבקשים ואדם נוסף איימו על המשיבה בקשר עם סכסוך עסקי בין הצדדים - קשה לראות איזו פגיעה חמורה עלולה להיגרם לפרטיות המשיבה כתוצאה מן הפרסום. מסקנה זו מתחזקת, מטבע הדברים, נוכח תוצאת ההליך - דחיית הבקשה לאחר שנמצא כי נשמט הבסיס העובדתי הנטען במסגרתה.

אשר על כן אני מתיר לפרסם את דיוני בית המשפט בהליך זה.

ניתנה היום, י"ט אדר תש"פ, 15 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.