1

1)               מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)               דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 30.4.2017 ושני דיונים במעמד שני הצדדים, התקיימו ביום 3.5.2017 וביום 4.6.2017. בדיון מיום 3.5.2017, ניתן סעד זמני, לפיו נאסר על המשיבה להטריד את המבקשת או מי מטעמה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, לרבות בני משפחתה שגרים עמה או אלה שמבקרים אצלה. כמו כן, נאסר על המשיבה לאיים על המבקשת בצורה כלשהי.

3)               כעולה מטיעוני הצדדים, המבקשת והמשיבה, הן שכנות.

2

4)               לטענת המבקשת, בין השאר, מתחילת תקופת מגוריה בדירתה הנוכחית בחודש אפריל 2017, המשיבה מציקה לה ולבני משפחתה. הדבר מתבטא בפניות של המשיבה למבקשת או לבני משפחתה, בצעקות או בעיקר נקישות על חלונות הבית או הקיר שמפריד בין הדירות, בטענות שעניינן רעש כביכול מכיוון דירת המבקשת. המשיבה מרבה להזמין משטרה כנגד המבקשת, ללא כל טעם מוצדק. על כן, המבקשת עותרת למתן צו אשר יאסור על המשיבה, בין השאר, להטריד אותה, את בנותיה הקטינות, את אימה ואת אורחיה, וכן אוסר עליה לאיים בפנייה לרשויות כנגדה או בעניין בנותיה. כמו כן, עותרת המבקשת למתן צו שיאסור על המשיבה להקיש על חלונות דירתה או על הקיר שמפריד בין הדירות שלהן.

5)               המשיבה טוענת מנגד, בין השאר, כי יש לדחות את הבקשה כנגדה. לטענת המשיבה, קיימים רעשים, בעיקר נקישות בקיר מצד דירת המבקשת, שמפריעים למנוחתה. המשיבה מכחישה כי היא מציקה למי מהשכנים. לטענתה, שוכר קודם של הדירה (לפני המבקשת) "לקח לעצמו משימה לקחת ולמרר את חיי" - כך לדבריה (שורות 28-27, עמוד 7). לעמדת המשיבה, המשכירה יצרה מצג לפני המבקשת לפיו היא מעוניינת להוציאה מהדירה, ומכאן הרקע מאחורי הגשת הבקשה. במעמד הדיון מיום 4.6.2017, הציגה המשיבה אישור רפואי לעיון בית המשפט וב"כ המבקשת בלבד.

6)               לאחר שעיינתי במכלול החומר שהונח לפני בית המשפט ושמעתי את דברי הצדדים בדיונים לפניי, לרבות עדויות עדי המבקשת, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, באופן זה שיינתן בזאת צו אשר אוסר על המשיבה לאיים או לפגוע בשלוות החיים של המבקשת, או של מי מבני משפחתה אשר גרים עמה או אלה שמבקרים אצלה.

3

7)               ממכלול החומר שהונח לפני בית המשפט, ובעיקר, מתצהירה של המבקשת ומחומר הראיות הנוסף שהוגש, ניתן להתרשם כי אף שהמבקשת נכנסה לדירתה לפני זמן לא רב (חודש אפריל 2017) וההיכרות בין הצדדים קצרה לכאורה, אלא שמערכת היחסים ביניהם, בעיקר מצד המשיבה כלפי המבקשת, התדרדרה במהרה למערכת יחסים עכורה. עוד עולה כי בתקופה שבין מועד כניסתה של המבקשת לדירה ביום 7.4.2017 ועד יום 28.4.2017, הגיעה המשטרה לדירת המבקשת חמש פעמים, זאת לבקשת המשיבה.

8)               מטיעוני הצדדים ניתן להתרשם כאמור כי טיב המחלוקת שביניהם עניינו טענת רעש שבוקע מדירת המבקשת, ובעיקר נקישות בקיר, כך לטענת המשיבה, דבר שמפריע למנוחתה.

9)               הטענות שמופנות נגד המשיבה, ובפרט יחסה כלפי המבקשת, נתמכות בשתי עדויות של אמה של המבקשת, של בעלת הדירה (המשכירה), ולעניין ריבוי התלונות ניתן לראות זאת בדו"חות הפעולה של משטרת ישראל אשר הגישה המבקשת. מנגד, ביחס לטענות המשיבה כנגד המבקשת, ובעיקר, טענתה בדבר קיומו של רעש מדירתה, זולת עדות המשיבה לא הונחה תשתית ראייתית משכנעת שמעידה על קיומו של רעש בלתי-סביר כלשהו שבוקע מדירת המבקשת ואשר מצדיק את ריבוי התלונות. בהקשר אחרון זה, לא הוצגו ראיות משכנעות על-ידי המשיבה כדי להוכיח טענה זו, לא זומנו עדים וכו'. כעולה מעדות המשכירה ומחומר הראיות, התנהגות המשיבה כלפי המבקשת, היא המשך ליחס כאמור שהיה קיים גם כלפי השוכר הקודם שגר בדירה לפני המבקשת.

10)            לעניין ריבוי הפניות למשטרה - אומנם זכותה הבסיסית של המשיבה לפנות לרשויות הרלבנטיות, ובכללן המשטרה, ולהתלונן ככל שהיא סבורה כי נפגעה זכותה, אולם חזקה כי הרשויות תבצענה את בירוריהן ובדיקותיהן תוך זמן סביר, במסגרת סמכויותיהן לפי הדין, וכי תבחנה בין תלונות סרק לבין אלו שיש בהן ממש. בכל מקרה, בשים לב לתכליתו של חוק מניעת הטרדה מאיימת, סבורני כי הפתרונים לריבוי תלונות או פניות שאין בהן ממש לרשויות האכיפה כפי שטוענת המבקשת, אינו מצוי בחוק דנן.

11)            חרף תוצאת ההליך, בהינתן מכלול החומר שהונח לפני בית המשפט ובשים לב לדברי המשיבה בדיון מיום 4.6.2017, ברמה העקרונית, מוטב יעשו הצדדים, בסיוע צד שלישי שיהיה מקובל על-שניהם, אם ישקלו מציאת פתרון טכני-מקצועי שיכול להפחית את רמת החשיפה לכל רעש שהוא, אשר עלולה להיווצר מעצם סמיכות יחידות הדיור בין השכנים.

4

12)            מובהר כי אין בהחלטה דנן ובמסקנותיה כדי להשליך על הליך או הליכים אחרים שבין הצדדים.

סיכום

13)            על יסוד האמור, זאת גם על מנת להרגיע את הרוחות, הבקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת - מתקבלת באופן זה שנאסר בזאת על המשיבה לאיים או לפגוע בשלוות החיים של המבקשת, או של מי מבני משפחתה אשר גרים עמה או אלה שמבקרים אצלה.

14)            הצו יעמוד בתוקף למשך ששה חודשים.

15)            בשים לב לטיב ההליך ולמהות המחלוקת, כל צד יישא בהוצאותיו.

16)            מופנית בזאת שימת לבם של הצדדים לכך כי ניתן להשיג על החלטתי דנן בהליך ערעורי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

5129371

54678313המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ז, 22 יוני 2017, בהעדר הצדדים.