1

1)               מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)               דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 2.7.2020. דיון במעמד שני הצדדים התקיים היום.

3)               לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

2

4)               כפי שעולה מטיעוני הצדדים, הם שכנים מזה שנים רבות ומתגוררים באותו בניין מגורים, שמורכב מדירות בשורות ("בלוק"). המבקשת טוענת, כי המשיבה מטרידה אותה ומאיימת עליה בכך שהיא תפנה למשטרה או "לרווחה" עבור ילדיה אשר משחקים באופניים שלהם במסדרון שליד דירת המשיבה. המשיבה מנגד, טוענת כי היא הוטרדה על-ידי משפחת המבקשת, עת ילדיה שברו אדנית במסדרון שבו נמצאת דירתה, וגם ספגה קללות מבעלה. המשיבה הציגה סרטונים בנדון. לדבריה, כאשר היא הותקפה אמרה כי תיגש "לרווחה".

5)               המבקשת, אשר עליה מוטל הנטל להוכיח את טענותיה במשפט, לא הרימה נטל זה. המבקשת לא הוכיחה, באמצעות תשתית ראייתית ברורה ומשכנעת, קיומו של מעשה או מעשי הטרדה או איומים חוזרים שמבססים קיומה של עילה לפי החוק. ודוק: המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית שמבססת פוטנציאל למחזוריות של מעשה הטרדה או אחרת. כפי שעולה מדברי המשיבה, אמנם היא אמרה כי תיגש "לרווחה", אך זאת בעת אירוע שהתחיל עקב שבירת עציץ על-ידי בני משפחת המבקשת, וככל הנראה התלהטו הרוחות באירוע זה. המבקשת לא תמכה את בקשתה באמצעות ראיות כלשהן זולת עדותה (כגון: עדים, צילומים, הקלטות, וכו'). בנוסף וכאמור, כפי שהתברר בדיון, החיכוך בין הצדדים התחיל דווקא מצד משפחת המבקשת ולא מצד המשיבה.

6)               מובהר לצדדים, כי הליך זה אינו בא חלף הליכי החקירה המשטרתיים, וכי צד שהגיש תלונה למשטרה נגד רעהו, חזקה שזו האחרונה תמצה את בדיקותיה לפי סמכויותיה שבדין, תוך זמן סביר.

7)               שימת לבם של הצדדים מופנית לכך כי ניתן להשיג על החלטה זו בהליך ערעורי לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.