1

ביום 9.6.14 ניתן על ידי בית המשפט (כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן) צו במעמד הצדדים, אשר לפיו הוארך תוקפו של הצו שניתן ביום 2.6.14 לפרק זמן של 4 חודשים.

משהוגשה בקשה להארכת תוקפו של הצו, הוארך תוקף הצו באופן זמני עד למתן החלטה אחרת.

כעת הוגשה תגובה מפורטת של המשיב לבקשה.

המשיב בתגובתו מתייחס למהלך הדברים אשר עמד ברקע להגשתה של הבקשה המקורית. בהקשר זה, הציג המשיב טיעוניו ביחס להעדר הטיפול הראוי מצד רשויות הרווחה, אולם עניין זה חורג ממסגרת הדיון בבקשה זו.

לגוף העניין, המשיב טען כי הוא אינו מסוכן. לראיה, המשיב מציין כי גם לאחר שפג תוקפו של הצו הקודם, הוא לא הגיע למחלקת הרווחה נוכח סלידתו.

לסיכום תגובתו, המשיב מתחייב לקבל כל החלטה של בית המשפט ומתחייב לכבדה.

2

אכן, עובדת כיבודו של הצו הקודם שניתן וחלוף הזמן, יכולים להוות נימוק נגדי לבקשה להארכת תוקפו של הצו. אולם, במכלול הנסיבות, שעה שבית המשפט כבר מצא לנכון להורות על מתן צו, וכעת מדובר רק בהארכת תוקפו, ראוי כי בית המשפט ישקול את עמדות הצדדים, ויערוך איזון הנוגע לשאלת הארכת תוקף הצו.

על רקע המפורט בבקשה שהוגשה ובנספחיה, לרבות ההחלטה כי המשיב לא יתקבל במחלקת הרווחה (החלטה המהווה נתון עובדתי בעל משקל) וכן נוכח עמדתו של המשיב אשר הודיע כי הוא יכבד כל החלטה וממילא אינו מעונין להגיע בשלב זה למחלקת הרווחה, מצאתי לנכון להורות על הארכת תוקפו של הצו, בשלב זה לפרק זמן של 4 חודשים נוספים (מהיום).

בהחלטה זו, יש גם כדי לחסוך הטרחת הצדדים להגעה לדיון שנקבע, ועל כן הדיון מבוטל.

ככל שמי מהצדדים יבקש לקיים דיון במעמד הצדדים, אזי יודיע על כך וייקבע מועד חדש לדיון.

ככל שיהיה צורך בהארכת תוקפו של הצו לתקופה נוספת תוגש בקשה חדשה.

המזכירות תודיע בדחיפות החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.