לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש המבקשת כנגד המשיב, בגין אירוע במקום עבודתם.

רקע

1.        ביום 21.12.22 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד האוסר על המשיב ליצור כל קשר עם המבקשת, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה אף לשוחח עימה במסגרת מקום העבודה; כן נאסר על המשיב לאיים על המבקשת או להטרידה או להיות עמה במגע כלשהו.

2.        דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 22.12.22.

3.        בתמצית ייאמר כי המבקשת, אישה דתייה, טענה כי ביום 25.12.22 , במהלך יום העבודה, עבר המשיב מאחוריה בעת שהייתה במטבח והצמיד אל ישבנה את איבר מינו. המבקשת חוששת להימצא עמו באותו מקום וחוששת שיעקוב אחריה או ייפגע.

4.        בדיון שהתקיים בפניי המשיב הכחיש את הדברים וטען שרצה להוציא דברים מהמקרר ובהמשך, כי רצה לנקות את המקרר, והוסיף שגם הוא אדם דתי ו"בכלל לא חושב על הדברים האלה" (פרוטוקול עמ' 3, שורה 2- 3; עמ' 4 שורה 2, עמ' 5 ש' 26), וכי על פניו, בלי כל כוונה נוצר חיכוך בין שני אנשים במעבר צר במטבח (עמ' 4, 15- 16, ש' 29).

5.        במהלך הדיון הוצג לי סרטון ממצלמות האבטחה במקום עבודתם של השניים.

6.        יצוין, כי המבקשת הגישה תלונה במשטרה בגין האירוע וכן דיווחה על כך למעסיק. היא אף הגיעה לדיון מלווה במנהלה הישיר. בנסיבות אלה הושעה המשיב מעבודתו, נכון למועד הדיון, והוא זומן לשימוע. בתום הדיון ובטרם ניתנה החלטתי הסכימו הצדדים, כי ההחלטה תדחה על מנת לראות מה יעלה בשימוע שייערך למשיב. בהתאם להסכמת הצדדים, ככל שיחליט המעסיק על פיטורי המשיב, אזי נותן המשיב את הסכמתו להארכת הצו מבלי שהוא מודה בדברים. מאידך, במידה והמעסיק יחליט להשאירו במקום העבודה, אזי תינתן החלטה בבקשה לגופה. בהתאם הוארך הצו עד החלטה אחרת ונקבע, כי עד לתאריך 28.12.22 יודיע ב"כ המשיב מהן תוצאות השימוע. עד עתה לא מסר מי מהצדדים כל עדכון בדבר תוצאות השימוע.

דיון והכרעה

7.        סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001 (להלן - "החוק") מגדיר מהי הטרדה מאיימת:

"(א)  הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב)    בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)     בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת".

8.        הנטל להוכיח, כי מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 2, הוא על המבקשת. דהיינו, על המבקשת להוכיח התנהגות אלימה או מטרידה כלפיה על-ידי המשיב.

9.        לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את עדויות הצדדים, צפיתי בסרטון ושמעתי את טיעוניהם, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 2, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ועל כן אני מורה על הארכת הצו שניתן ביום 21.12.22 וזאת למשך 6 חודשים ממועד מתן הצו.

10.    סעיף 1 לחוק קובע את מטרת החוק, "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

11.    כמפורט לעיל, המבקשת עתרה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לאחר שבמהלך העבודה, בהיותה במטבח, המשיב שעובד עימה, לכאורה הצמיד את איבר מינו לישבנה. אירוע של הטרדה מינית במקום העבודה חוסה תחת ההגדרה שבסעיפים 1-2 לחוק שנועד, בין היתר, להגן על שלמות גופה ושלוות נפשה של המבקשת, כי לא תוטרד במקום עבודתה, לרבות במעשה העולה כדי הטרדה מינית.

12.    ב"כ המשיב ציין, כי על פניו במהלך הדברים וללא כל כוונה, היה חיכוך גופני מסוים במעבר צר במטבח בין המבקשת למשיב, וכי ממילא לא מדובר בעבירה (עמ' 4, ש' 15 - 29), אך אין בידי לקבל עמדה זו.

13.    כאמור, במהלך הדיון הוצג לי סרטון ממצלמות האבטחה. בסרטון נראה המשיב עובר מאחורי המבקשת. היא קופצת ומזיזה את ראשה. לא ניתן לראות בבירור מה גרם לתגובה זו של המבקשת.

המבקשת עמדה על כך, כי הגיבה כך לנוכח מעשיו של המשיב. עוד הוסיפה, כי מיד בסמוך למקרה, אמרה למשיב "אני אישה דתייה, אני שומרת נגיעה וזה הקו האדום שלי" (עמ' 3, ש' 14).

המשיב אמנם ניסה להתחמק ממתן התייחסות עניינית למשפט שהטיחה בו המבקשת, אך בסופו של דבר אישר שהמבקשת אמרה לו משפט זה בעת שפנתה אליו, כמתועד בסרטון (עמ' 3 ש' 36 עד עמ' 4 ש' 1).

אמירתה הספונטנית של המבקשת למשיב, בנוכחות עובדת נוספת, מחזקת את גרסתה לקרות אירוע חריג כנטען על ידה ויש באישור של המשיב את מילותיה לחזק את גרסתה למעשה המיוחס לו. יצוין, כי לא היה למשיב הסבר מדוע לא הגיב לדבריה של המבקשת ויש בכך משום ראשית הודיה בנטען כלפיו, שכן אם לא קרה דבר מצופה היה ממנו לשאול אותה לפשר דבריה ולהתעמת עמה. הדברים מתחדדים שבעתיים לנוכח העובדה שנכחה במקום עובדת נוספת והמשיב לא ניסה להתגונן מפני המשפט שהטיחה בו המבקשת, אף שהדברים נאמרו בנוכחות עובדת נוספת כאמור.

14.    נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת הצו שניתן ביום 21.12.22 למשך 6 חודשים ממועד מתן הצו.

15.    המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.