1

1.     לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק") שהוגשה ביום 21.3.21.

2.     המבקשת טענה בבקשתה כי המשיבה קיללה אותה ביום חמישי האחרון לפני מועד הגשת הבקשה "ונגעה בגסות באברי גופה המוצנעים וכו ", וכי "ילדיה של המשיבה מסתובבים באיזור ויש להם בנייה לא חוקית".

3.     בתאריך 1.4.21 התקיים דיון במעמד הצדדים. המשיבה הגיעה לדיון בליווי בנה מר גיא סדיחוב (להלן: "הבן"). המבקשת חזרה על נימוקי הבקשה וציינה כי המשיבה הוזעקה על ידי ילדיה, דיברה איתה פנים אל פנים בצעקות ותפסה באיבר מינה בצורה חזקה כאשר "ראו את הטירוף בעיניה". לגרסת המבקשת, היו עדים לאירוע שמכירים אותה בשכונה וכי האירוע התרחש מול ילדיה של המשיבה. המשיבה, באמצעות בנה, הכחישה כי האירוע המתואר התרחש. הבן טען כי המבקשת היא שכנתו והיא נוהגת להטריד אותו ואת בני משפחתו ומעלה טענות סרק כי אלה פלשו לדירתה. הנ"ל הציג לפני בית המשפט סרטונים המתעדים את המבקשת מתהלכת בסמיכות לפתח ביתו, מרימה את קולה ומדווחת בטלפון על בנייה לא חוקית שביצע בנה של המשיבה.

4.     משנאמרו הדברים לעיל אציין כי בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה על פי הוראות החוק הוא בוחן אם נסיבות המקרה שלפניו , ואם יש בהן מה ללמד על קיומה של "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק כדלקמן: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

2

5.     לא כל "הטרדה" מהווה "הטרדה מאיימת", ועל בית המשפט להיווכח כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו. (ראו: ה"ט (קר) 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל ( 30.12.15)).

6.     בית המשפט נדרש לערוך איזון ראוי בין הצורך במניעת הטרדה מאיימת לבין זכויותיו של המשיב לכבוד והגבלה מינמאלית בחירותו - יפים בעניינינו הדברים שנאמרו ב בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.20014):

"... חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד, כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפיסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה"

7.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה על פי הפסיקה לעיל - שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות.

8.     עיון בבקשה שהוגשה מלמד כי עניינינו בבקשה לקונית נעדרת פירוט ונימוקים. עיקר טענות המבקשת בבקשתה נגעו לבנייה הבלתי חוקית אשר לגרסתה בוצעה על ידי בנה של המשיבה.

9.     גם במעמד הדיון לפניי, המבקשת חזרה והדגישה את מרות רוחה מכך כי בנה של המשיבה בנה בנייה לא חוקית. טענות המבקשת בדבר פגיעה "באבריה המוצנעים" הועלו בבקשה ובדיון בעלמא וללא תימוכין. בדיון לפניי נטען כי היו עדים לאירוע, אך עדים אלה לא הוזמנו על ידי המבקשת לדיון לפניי.

10.           במעמד הדיון, המבקשת הרימה את קולה, צעקה ופנתה לבנה של המשיב בגסות, בקללות והאשמות (ראו: עמ' לפרוטוקול, שורה 1, ועמ' 1 שורה 32) וגרסתה כפי שהובאה לפני בית המשפט לא הייתה עקבית ולא מצאתי לתת בה אימון.

3

11.           אשר על כן, ואלחר שבחנתי את נסיבות המקרה ועדויות הצדדים - לא מצאתי כי המשיבה הטרידה ו/או מטרידה את המבקשת הטרדה מאיימת על פי ההגדרה בחוק לעיל ואני מורה על דחיית הבקשה.

12.           לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, אינו רואה מקום בשלב זה לחייב את המבקשת בהוצאות בגין ההליך דנן.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"א, 06 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.