1

ביום 1.5.22, בתום דיון ממושך, ניתן כנגד המשיב צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, לפרק זמן של 6 חודשים (להלן: "הצו"). הצו אסר על המשיב, בין השאר, יצירת כל קשר עם המבקשים, בכל דרך, לרבות שיחה בעל פה. בנוסף, וללא קשר לאיסור יצירת קשר, נאסר על המשיב להימצא בחצר ביתם של המבקשים או בתחומי חלקה 30 בגוש 11231 שם בוצעו עבודות מטעם המבקשים על פי היתר.

            בהחלטה שניתנה בתום הדיון שקלתי לחייב את המשיב בהוצאות הדיון הארוך שהתקיים, וציינתי כי "בשלב זה, לא ראיתי לנכון לעשות כן שמא יהא בכך כדי להנמיך את גובה הלהבות. מובהר בזאת כי ככל שלא תהא הקפדה על קיום הוראות הצו, וככל שיהיה צורך בקיום דיון נוסף, לא מן הנמנע כי תישקל גם האפשרות לחיוב בהוצאות גם בגין הדיון היום".

            ביום 7.9.22 הגישו המבקשים "בקשה דחופה לאור הפרת תנאי הצו למניעת הטרדה מאיימת". חלקה האחד של בקשה זו היה אופרטיבי, צופה פני עתיד, ביחס לאיומים נטענים מצד המשיב, והוא אינו רלבנטי להחלטה זו. חלקה השני של הבקשה היה לחייב את המשיב בהוצאות, תוך הפנייה לציטוט דלעיל. התבקשה תשובת המשיב ונקבע שלאחר קבלתה יישקל אם יש צורך בקיום דיון נוסף, או שניתן להכריע על סמך החומר, על מנת לא להכביר בהוצאות נוספות.

2

            לאחר עיון בתשובה שהגיש המשיב (ובתגובה לה, שהגיש היום ב"כ המבקשים), באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ראשית, בהחלטה מיום 7.9.22 נקבע מפורשות שעל המשיב לתמוך את תשובתו בתצהיר ערוך כדין. המשיב בחר שלא לעשות כן, ודי בכך למעשה כדי לקבל את הבקשה. שנית, במישור העובדתי, המשיב אינו מכחיש הלכה למעשה את טענות המבקשת. מטענות הצדדים עולה כי אמו של המשיב והמבקשת קבעו להיפגש בסניף ארומה בנשר, כשמטרת הפגישה היתה לנסות וליישב את ההדורים, אך המבקשת הופתעה כאשר המשיב הופיע לפגישה, יצר איתה קשר בניגוד להוראות הצו (לטענתה אף נקט באיומים, אותם פירטה). כנטען, מדובר בהפרת הוראות הצו. שלישית, במישור המשפטי, וכמובהר ברישא, אין קשר בין צו ההרחקה, האוסר הימצאות, פיזית, בחלקות שמספריהם פורטו, לבין הצו האוסר יצירת קשר, בכל דרך ובכל מקום.

נמצא, כי המשיב הפר, באופן מכוון ומתוכנן, את הוראות הצו. ברוח ההחלטה מיום 1.5.22, בשלב זה אחייב את המשיב לשאת במקצת משכר טרחת באי כוחם של המבקשים בגין הדיון שהתקיים. ככל שישוב ויפר את הוראות הצו, יכול ויחוייב במלוא שכה"ט ששולם, בסכום ריאלי, בהתאם לאסמכתאות. משלא התקיים דיון בבקשה זו, לא אעשה חיוב נפרד להוצאות בגינה.

סיכומו של דבר, אני מחייב את המשיב לשלם למבקשים סכום כולל של 1,170 ₪, תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"ב, 12 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.