1

ביום 31.1.17 נתתי החלטה בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת שהגישו המבקשים כנגד המשיבים.

ההחלטה מחקה את הבקשה לאור אי התייצבות המבקשים ונמנעתי מלפסוק הוצאות משפט.

בסעיף 4 להחלטה זו כתבתי:

"לעניין הוצאות יש מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבים אך אני אמנע מכך. תנאי לפתיחת הליך כלשהו של הטרדה מאיימת נוספת על ידי המבקשת יהיה תשלום הוצאות בגין ביטול זמנם של המשיבים והליך סרק זה שנפתח בפני בסך של 2,500 ₪. ללא תשלום הסכום האמור מנועה המבקשת מפתיחת הליך נוסף בין הצדדים בנושא הטרדה מאיימת. מה עוד שכאמור הצו שניתן על ידי השופט פירר יש בו כדי למנוע כל מגע בין הצדדים בהתאם לבקשתה של המבקשת".

המבקשת כפי הנראה הגישה בקשה נוספת למניעת הטרדה מאיימת ובעקבות הגשת בקשה זו נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל על סך של 2,500 ₪. אני לומד עניין זה מתוך תגובת המבקשים בבקשת המבקשת.

2

מעבר לעניין זה, אינני צריך ואינני נזקק לכל החלטה אחרת. לא בנוגע לתיקים אחרים המתנהלים בין הצדדים כמו לשון הרע או טענות הנוגעות לכשירותה או אי כשירותה הפסיכיאטרית של המבקשת אשר מועלות על ידי המשיבים ומוכחשים לחלוטין על ידי המבקשת.

בית המשפט כפי שהסברתי, קם מכיסאו ולא ברור לי מדוע המבקשת שבה ופונה לבית המשפט בעניין.

אני נמנע מפסיקה נוספת של הוצאות ומורה למזכירות לסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.