1

עניינה של החלטה זו בבקשה שהגיש המבקש למתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

הבקשה הראשונית הוגשה בתאריך 18.2.16 והיא כללה פירוט ומסכת של איומים, קללות ובריונות שנעשו כלפי המבקש ומשפחתו ותוך הפרה של צווים שיפוטיים שניתנו בהקשר זה.

במעמד צד אחד ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת והמבקש הגיש בהמשך בקשה לצירוף המשיב 4 שלא היה בבקשה המקורית על יסוד טענתו כי המשיב מס' 4 אף זרק רימון וגרם לפגיעה במכוניתו.

לאור הטענות החמורות האמורות נקבע דיון דחוף במעמד הצדדים ליום 21.2.16.

בדיון הוברר כי המשיב מס' 1 הינו דודו של המבקש, המשיבה 2 הינה אשתו ושני המשיבים האחרים 3 ו- 4 הם בני הדודים של המבקש, ילדיהם של המשיבים 1 ו - 2.

2

המשיבים 1 ו- 2 הכחישו מכל וכל את טענות המבקש וטענו שדווקא המבקש הוא זה אשר מתנכל להם על רקע של סכסוך שקיים בנוגע לאדמות ופוגע בפרטיותם על דרך של תעוד התנהגותם תוך שימוש בקללות ואיומים.

המשיב 3 לא התייצב לאור אישור מחלה שהוצג לי מיום 21.2.16 ולגבי המשיב 4 הסבירו המשיבים כי כלל לא ידעו על הבקשה שהוגשה ועל הרחבת הבקשה המתייחסת גם למשיב 4.

ברור לחלוטין שקשה עד מאוד בכלי של בקשה על פי פקודת הטרדה מאיימת להגיע לחקר האמת כאשר קיים סכסוך מתמשך בין הצדדים אליו אתייחס בהחלטה זו ולכן הצעתי דבר שלדעתי היה הולם את האינטרסים של כל הצדדים כי יינתן צו הדדי האוסר על הצדדים כל התקשרות ביניהם.

המשיבים שטענו שאין בסיס לטענות המבקש היו נכונים להסכים לכך ואולם המבקש סירב בטענה שהוא הקורבן במקרה זה ומשכך יש לתת את הצו ביחס אליו.

בבקשתו שנמסרה גם בכתב וגם בע"פ, טען המבקש בתוקף ואף הפנה את בית המשפט לפרוטוקול ישיבת בית משפט שנערכה בתיק הטרדה מאיימת 2639-11-15 ביום 11.11.15 בפני כבוד השופטת פנינה לוקיץ' כי המשיבים מתגוררים בבית נפרד שהינו בית אבן אשר הכניסה אליו נעשית ממקום אחר אליו נעשית הכניסה לביתו שלו. משכך, ביקש כי הצו שיינתן, יהיה תוך איסור לתת למשיבים להתקרב מרחק של חצי ק"מ מביתו.

כמו כן טען כי המשיבים הפרו ברגל גסה את הצו שניתן במעמד צד אחד ואף צירף דיסק און קי המדגים הפרה זו. הדיסק און קי לא נפתח במערכות הממוחשבות ולכן לא הייתי יכול להתרשם מטיעון זה. אני מורה להחזיר את הדיסק און קי למבקש הממתין להחלטה זו ואני סבור כי יש ברשותי מספיק כלים להתייחס גם לטיעון זה.

מכל מקום, המשיבים טענו כי אכן הם בונים בחלקתם שלהם את בית האבן המשפחתי אליו מתייחס המבקש, אלא שבשלב זה הם אינם גרים בבית אבן זה ולמעשה הם מתגוררים בבניין בן 4 קומות, כאשר המבקש ומשפחתו מתגוררים באחת הקומות הללו ולכן הכניסה היא כניסה המשותפת לשני הצדדים וברור לחלוטין שלא ניתן לתת צו האוסר עליהם להתקרב מרחק של חצי ק"מ שכן המשמעות היא שבית המשפט יוציא אותם מביתם, דבר שהוא בלתי סביר.

הוצגו בפני תמונות שסומנו על ידי מ/1 ומ/2.

3

התמונות מ/1 מבטאות לטענת המבקש את הכניסה הנפרדת לבית המשיבים וכן איום שנעשה מצד המשיב 1 עליו (התמונה הוצגה גם בפלאפון הסלולארי שלו). הוצגה גם תמונה מ/2 על ידי המשיבים המבטאת את הכניסה המשותפת לבניין.

אין ברשותי כלים להעריך את טענות הצדדים והסבירות היא שהמשיבים אכן מתגוררים בסמיכות למבקש ובאותו בניין. אני מתקשה להאמין איזה אינטרס יש להם לשקר בעניין זה משום שבסופו של דבר מדובר במשפחה אחת ובשכנים ולא הוצגו מספיק ראיות כי הם מתגוררים בבית נפרד.

עצם המגורים בבית משותף של המבקש ומשפחתו ושל המשיבים ועצם העובדה שיש סכסוך מתמשך בין הצדדים שלא התחיל וגם לא יגמר בהחלטה זו, כמו גם העובדה ששני הצדדים מטיחים אחד בשני כי ישנם איומים, העלבות ואף חשש לפגיעה גופנית, מלמדים כי יש לתת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת ואין בהחלטה זו כדי להכשיר את טענות המבקש או את טענות המשיבים אשר להערכת בית המשפט צריכות להתברר בצורה מסודרת ככל שיוגשו תביעות הדדיות על ידי הצדדים ואם הבנתי נכון, תביעות שכאלה כבר נמצאות הן על רקע של סכסוך של אדמות, הן על רקע של סכסוך כספי בין השאר על תשלום או אי תשלום של שכר טרחה (תיק מספר 27060-09-15 בבית משפט השלום בחיפה) והן על רקע צווי מניעה שהוגשו על רקע רצונם של המשיבים לפתוח חוות סוסים במקום.

עוד אציין כי גם המבקש וגם המשיבים 1 ו- 2 הם אנשים משכילים אשר נקלעו לסכסוך ולא התרשמתי כי הוכח שמדובר באנשים אלימים או שמעודדים לאלימות אלא בפשטות בבני משפחה שלא השכילו להגיע לידי הבנה ביחס לסכסוך קרקעות המתרחש ביניהם ואשר רק מתעצם.

לא הונח לפתחי שום חומר ראייתי אשר מכוחו ניתן לייחס למשיבים 3 ו- 4 נסיון פגיעה פיזית במבקש, אם על דרך של אלימות או אם על דרך של זריקת רימון ואלה טענות הנטענות על ידי המבקש וחזקה על משטרת ישראל כי ייחקרו לאור חומרתן ויתבררו עד תום.

עם זאת, עצם הטחת האשמות חמורות שכאלה ועצם ההתרשמות שלי מהקצנת הסכסוך בין הצדדים מדגיש כי יש לכבד את הצו ולהתנהג איתו כצו המהווה הוראה חוקית לכל דבר ועניין.

משטרת ישראל מתבקשת להתייחס בחומרה ובבדיקה רצינית ככל שמי מהצדדים יטען שהצו הופר וזאת בשים לב לעובדה שהצדדים נדרשים לפעול בנוגע לצו ההדדי בתום לב ובדרך מקובלת כאשר אראה בחומרה רבה פניות סרק או פניות על מנת להציק ולפגוע סתם כך במשטרת ישראל.

4

זו התרשמותי ממה שראיתי וזו גם ההחלטה הניתנת על ידי.

אשר על כן ניתן בזה צו הדדי כדלקמן:

א.        להטריד האחד את השני בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם המשותף ובמקום עבודתם.

ב.         לאיים האחד על השני בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש, לארוב, להתחקות אחר תנועות ומעשים, או לפגוע בפרטיות בכל דרך אחרת.

            ד.         ליצור האחד עם השני כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

2.         האיסור כמפורט בסעיף 1 יחול על הצדדים, ובין כלפי אדם אחר הקרוב אליהן, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

3.         הצו יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים מיום מתן החלטה זו.

4.         אני מדגיש כי לא נאסר בזאת על הצדדים להכנס לביתם ואולם אחר ומדובר בשכנים ובקרבה, יש לנהוג בצו בצורה מושכלת ובדרך בוגרת.

אני מורה לסרוק את התמונות מ/1 ומ/2 לתיק בית המשפט.

אני מורה לסרוק את אישורי המסירה לתיק בית המשפט וכן את התצהיר המתייחס לצפיה בדיסק

און קי.

אני מורה לסרוק את אישור המחלה של המשיב 3.

יש להחזיר את הדיסק און קי למבקש ואת אישור המחלה לאחר סריקתו למשיבים.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.