1

בין בעלי הדין מתנהל הליך אזרחי שעניינו השכרת אולם שמחות.

בתיק שבפניי, הגיש המבקש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בטענה כי המשיב מאיים עליו ושולח אליו הודעות עם פועלים ואנשים אחרים, על מנת להטרידו ואף תוך שימוש באיום כי "ישרוף את העסק, את האולם".

2

זה עתה סיימתי לשמוע את טענות הצדדים.

לאחר ששקלתי את מלוא הנתונים שהובאו בפני, אני יכול להבין את חששו של המבקש (הוא השוכר של אולם השמחות) הקשור לחתונות שכבר נרשמו אצלו, וזאת נוכח ההליך האזרחי המתקיים, בו עתר המשיב (הבעלים/המשכיר) לפינוי המבקש - אך אין בחשש זה כדי להצדיק את הסעד המבוקש על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

המשיב דוחה בתוקף כי איים על המבקש בכל דרך שהיא, אם כי ציין באמצעות בא כוחו, כי עם תום תקופת השכירות הוא ייטול את המושכר לידיו. מבלי להתייחס לטיעון זה, אציין כי מדובר בטיעון הקשור להליך האזרחי שמתנהל בין הצדדים.

סופו של דבר, לא שוכנעתי כי יש הצדקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אם כי יש לצפות ששני הצדדים ינהגו באיפוק כמתחייב חרף קיום הליך אזרחי בין הצדדים בעניין אולם השמחות.

מעבר לדרוש אציין כי החלטה זו אינה אינו מתייחסת ולא מתיימרת להתייחס לסכסוך המקביל ואינה מהווה רמז כלשהו לתוצאה הסופית שם.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

3