1

1.         בפניי בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

רקע

2.         המבקש והמשיב שכנים בבית בשדרות הברושים 15/3 חיפה.

3.         בין הצדדים סכסוך ממושך בענייני הבית המשותף, לרבות בעניינים כספיים.

4.         יצוין כי זוהי בקשה רביעית שמגיש המבקש נגד המשיב. ואלה הבקשות הקודמות שהגיש המבקש:

א.        ה"ט 62945-05-17 - בקשה שהגישו המבקש ואשתו ביום 29.5.2017.

בבקשה נטען כי המשיב נהג באלימות כלפי המבקשים באסיפת דיירים שהתקיימה ביום 8.7.2016 וכן במועדים 17.5.2016 ו-24.5.2017. עוד טענו המבקשים כי הם חושדים במשיב כי הוא עומד מאחורי חבלות בדלת הכניסה לדירתם וכי המשיב מקלל אותם באופן תכוף.

2

בהחלטתו מיום 11.6.2017 דחה בית המשפט את הבקשה, לאחר שזקף לחובת המבקשים אי זימון עדים שלדבריהם נכחו באירוע.

ב.         ה"ט 15707-12-19 - בקשה שהגיש המבקש בטענה כי המשיב גרם לחבלות ברכוש המשותף וברכושו הפרטי כמו גם איומים והפצת מסרונים. בהחלטתי מיום 12.12.2019 ניתן צו לפי החוק.

ג.         ה"ט 58820-01-21 - בקשה שהגיש המבקש לאחר שגילה ביום 29.1.2021 כי ארבעת צמיגי רכבו נוקבו.

בהחלטתו מיום 3.2.2021 דחה בית המשפט את הבקשה לאחר שקבע שלא הוכח בפניו, ולו ברף הנמוך, כי המשיב היה מעורב בפגיעה ברכבו של המבקש ואף לא התנאי הדרוש בסיס סביר להניח כי המשיב יטריד את המבקש בעתיד.

הבקשה

5.         בבקשה הנוכחית טוען המבקש כי ביום 18.7.2021, עת נכנס למעלית, הכה אותו המשיב בעורפו, ככל הנראה לאחר שראה בבוקרו של אותו יום שאשתו של המבקש צילמה אותו.

            בגין מעשה זה אף הגיש המבקש תלונה נגד המשיב למשטרת ישראל.

6.         ביום 19.7.2021 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ביום 29.7.2021.

7.         בישיבת היום הרחיבו הצדדים טענותיהם בכל הנוגע לאירועים שאירעו בעבר, הקרוב והרחוק. המבקש הפנה לבקשה לפי החוק שהגישה שכנה נוספת נגד המשיב וביקש להוכיח מדוע כל האמור בתצהיר המשיב אינו אמת (מב/2). כן חזר המבקש על טענותיו בבקשות הקודמות.

המשיב טען כי המבקש מתנכל לו בשל מוצאו וכי הוא מסית את הדיירים נגדו על מנת שיעזוב את דירתו. כן הגיש מכתבי הערכה מהשכנים (מש/1).

8.         בכל הנוגע לאירוע מיום 18.7.2021 חזר המבקש על טענתו, אשר נתמכה בעדות אשתו, גב' פרידה פלג, כי המשיב דחף אותו בעורפו עת נכנס למעלית.

המשיב הכחיש את האירוע הנטען.

3

דיון והכרעה

9.         סעיף 2 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מגדיר הטרדה כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו." ס"ק (ב) מונה דוגמאות להטרדה מאיימת, ביניהן: בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.

10. בבר"ע (י-ם) 179/04 נס שובל נגד מרים ניסים (10.8.2004) דן בית המשפט בחוק מניעת הטרדה מאיימת ותכליותיו ועמד על הזיקה בינו לבין החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, שנחקק עשר שנים לפניו:

"מכאן עולה, כי המחוקק התכוון להרחיב את העילות להוצאת צווים, שבמקור היו במסגרת בני המשפחה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, לכלל הציבור, ולשם כך נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת. ...

העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת (בעניין זה מקובלת עליי גישתה של עו"ד סלע בסעיף 28 לבר"ע).

יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה."

11.       לעניין זה ראו גם דברי בית המשפט ברע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני (28.4.2011):

4

"צו מניעת הטרדה מאיימת פוגע בזכויות אדם ואינו עניין דיונ ג דא: צו מניעת הטרדה מאיימת מגביל זכויות יסוד בסיסיות של הפרט כמו חופש התנועה, זכות הקניין, חופש הביטוי, הזכות לחירות ולאוטונומיה".

12. המבחן להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 2 לחוק אינו סובייקטיבי כי אם אובייקטיבי (ה"ט (ת"א) 4381-04-12 קרן גמלאות של עורכי הדין בישראל בע"מ נגד עו"ד זהר גרינברג (23.4.2012)). ועוד, רשימת המקרים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק אינם רשימה סגורה, כעולה מהמבחן הקבוע בסעיף 2(א) לו (בש"א 170662/07 אלוני סדובניק רוני נ' הלפרין אפרים (21.8.2007). יחד עם זאת, לא כל "הטרדה" עולה כדי "הטרדה מאיימת". על מנת לסווג הטרדה כ"מאיימת", יש להשתכנע כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו (ה"ט (קר') 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל (30.12.2015)). הפסיקה פירשה את הדרישה לפגיעה בשלוות חייו של הנפגע, ככוללת אירועים אשר יש בהם כדי לייצר תחושות מתח וחרדה, כמו גם לפגוע בשגרת החיים התקינה (ה"ט 39396-03-16 פלוני נ' אלמונית ואח' (27.3.2016)).

13. בה"ט (ראשל"צ) 8252-06-17‏ ‏ שחר עזרא נ' ערן מישוריס (23.6.2017) התייחס בית המשפט לאיזון בין המבחן הרחב הקבוע בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת לבין הפגיעה הכרוכה במתן צו לפיו ואמר את הדברים הבאים:

"... בהתחשב בתכליות של החוק, ובסמכויות שהוא מקנה לביהמ"ש, ליתן צווים המהווים הגבלה של ממש על חירותו של אדם, על חופש התנועה שלו ועל חופש הביטוי שלו, ספק אם יש הצדקה להפעיל את אותן סמכויות בהעדר סכנה לפגיעה ממשית במבקש.

זאת ועוד, על אף ההגדרה המרחיבה, נראה כי ההנחה הגלומה בהוראות החוק היא כי מעשי ההטרדה עליהם נועד החוק לחול, הינם מעשים המופנים כלפי הנפגע, וכרוכים בחדירה למרחב הפרטי שלו (הפיזי או הרעיוני), באופן המאיים עליו או על שלוות חייו."

(לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א (מרכז) 26728-07-18‏ ‏ שאול סטנילב אמסטרדמסקי נ' מיכל גולן גרינברג (25.7.2018); ע"א (חי') 43483-10-18‏ יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (15.1.2019))

5

ומכאן לענייננו.

14.       כעולה מהמתואר לעיל, בין הצדדים סכסוך ארוך שנים, אשר האכסניה המתאימה לבירורו אינה במסגרת בקשות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. אכן, לעיתים תיתכן חפיפה בין עילה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת לבין עילה אזרחית או אף עבירה פלילית, ואין בכך בלבד בכדי להביא לדחיית בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. יחד עם זאת, "יש להיזהר היטב פן הליכים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, שסדרי הדין בו רופפים ופגיעתו האפשרית במטריד-הנטען יכולה להיות משמעותית, יהפכו לשביל עוקף הדינים האזרחיים הרגילים." (ה"ט 28912--06-17 יעקב שילה נגד דוד כלב (27.6.2017), סעיף 11 להחלטה).

15.       בכל הנוגע לאירוע הנטען מיום 18.7.2021 בגינו הוגשה הבקשה, אציין כי גם אם אקבל את גרסת המבקש כי המשיב דחף אותו בעורפו עת נכנס למעלית, ברי כי אין ליתן צו האוסר על ביצוע עבירות פליליות כגון תקיפה. עוד יצוין כי בגין המעשה עצמו הגיש המבקש תלונה למשטרת ישראל, ויש לקוות כי זו תבדוק את התלונה לעומקה.

16.       המבקש לא הניח תשתית המבססת את הטענה כי קיים חשש כי המעשה ישוב ויישנה בעתיד, וכאמור, אחד התנאים למתן הצו הנו יסוד סביר לסבור כי המשיב ישוב ויטריד את המבקש.

17.       מלבד האירוע הנקודתי מיום 18.7.2021 לא טען המבקש למעשים נוספים של המשיב בעת האחרונה, וכאמור, עיקר עדותו התייחסה לאירועי העבר שאינם יכולים להוות עילה למתן צו היום.

18.       אשר על כן, הבקשה נדחית. הצו שניתן ביום 18.7.2021 מבוטל.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"א, 29 יולי 2021, בהעדר הצדדים.