1

לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

רקע

1.      בתאריך 19.7.20 פנה המבקש לבית המשפט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב. בבקשתו בכתב, כמו גם בעדותו בפני בדיון הראשון מיום 4.8.20 שהתקיים במעמד צד אחד, טען המבקש כי לאחרונה, על רקע עיסוק דומה שלו ושל המשיב בתחום של יבואןצמיגים לטרקטורונים, החל המשיב להטרידו, הן בדרך של פרסום פרטים מן העבר המציגים אותו באור מכפיש ופוגעני, והן בדרך של קללות ואיומים, וכן ברמיזות מאיימות כלפיו וכלפי רעייתו, שהתפרסמו על ידו ברשת החברתית פייסבוק, באמצעות אחרים שזהויותיהם האמיתיות אינן ידועות או כלל לא קיימות.

2

2.      לתמיכת טענות אלה, צרף המבקש תדפיס של הודעה שנשלחה אליו על ידי המשיב, תדפיסי פרסומים מרשת הפייסבוק ותצהיר של חוקר פרטי שפעל מטעמו ומצא כי אחד ממספרי הטלפון שהופיעו בחלק מהפרסומים הנ"ל, שייך למשיב. זאת ועוד, בדיון שהתקיים בפני במעמד צד אחד כאמור, הציג המבקש הודעה שקבל המשיב ביום 19.5.20 בה כינה אותו הלה בכינויי גנאי שונים ואף איים כהאי לישנא: "יא אוכל בתחת..., לך קיבינימט, חלאת המין האנושי. הכל יטופל כמובן, את זה אני מבטיח לך" (להלן: "הודעת הקללות והאיום"). בנוסף לכך נשמעה עדות החוקר הפרטי, מר איציק מזרחי (להלן: "החוקר הפרטי"), אשר הסביר כיצד גילה שמספר הטלפון המופיע באחד מהפרסומים בפייסבוק (תחת אחד משני השמות האחרים), שייך למשיב.

3.      לאחר ששמעתי את דברי המבקש ועדות החוקר הפרטי ועיינתי בתכני ההודעות המדוברות, החלטתי להעתר לבקשה בדרך של מתן צו האוסר על המשיב:

א.    להטריד את המבקש בכל צורה שהיא ובכל דרך שהיא, ובכלל זה להמנע מלפרסם בכל אמצעי מדיה שהוא ו/או בהודעות טקססט, מסרים בפייסבוק וכיו"ב, פרטים כלשהם אודותיו ו/או אודות מי מבני משפחתו.

ב.      לאיים בכל צורה שהיא על שלוות חייהם של המבקש ו/או מי מבני משפחתו בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, לרבות פניות למי מהם באמצעות כל אמצעי תקשורת שהוא.

ג.       להימצא במרחק קטן מ- 100 מ' מבית המבקש או ממקום עסקו.

4.      היום - 9.8.20 התקיים בפני דיון נוסף במעמד הצדדים.

טענות הצדדים והראיות מטעמם

3

5.      בפתח הדיון שהתקיים בפני היום, הצהיר המשיב כי הוא לא מטריד את המבקש וכי כל טענותיו של זה כלפיו "לא היו ולא נבראו". דא עקא שמיד לאחר מכן אישר כי היה זה הוא ש"שיתף במודעה שפורסמה" (פרסום אודות חקירת מכס שנפתחה כנגד המבקש לפני מספר שנים ולטענת המבקש הסתיימה בלא כלום - ר.ס.מ) וגם כתב למבקש את ההודעה: "אולי שווה לי גם להתחיל להבריח סחורות לרשות הפלסטינאית ולפעול בצורה לא חוקית אולי בסוף זה משתלם" (ר' בנספחים שצורפו לבקשה). בנוסף לכך אישר המשיב כי היה זה הוא שכתב למבקש את הודעת הקללות והאיום וטען כי עשה כן בשעת כעס לאחר שהמבקש התקשר אליו מטלפונים אחרים וניסה לקבל הצעות מחיר. זאת ועוד, לשאלת ב"כ המבקש אישר המשיב כילפני כשבועיים התקשר אל המבקש ואולם לטענתו הדבר נעשה בטעות, וכדבריו: "...הראיתי את ההתכתבות למישהו ובטעות נלחץ לי המספר שלו....".

6.      המשיב הכחיש כי עשה שימוש בשמותיהם של אחרים לצורך הטרדת המבקש וטען כי מדובר בשניים שהוא אינו מכיר אותם באופן אישי - ג'ימי בן משה ואייל, והם עוסקים בתחום של שיווק צמיגים ומפרסמים את מוצריו.

7.      לצד כל אלה סיפר המשיב על הרקע להיכרותו עם המבקש המבוגר ממנו בשנים רבות - רקע של תחביב משותף בטיולי שטח, ואף המבקש מצדו אישר כי הכירו על הרקע הזה.

8.      המשיב הוסיף וטען כי בשלב מסוים נודע לו מלקוחות רבים שלו כי המבקש מאיים ש"עוד יגמור את הילד הזה" ואף מפיץ לגביו שמועות כאילו הוא "לא מוציא חשבוניות", ועוד כהנה וכהנה דברים, ואולם הוא לא הציג בפני ראיה כלשהי לתמיכת טענות אלה ורק הצהיר ש"יוכל להביא לבית המשפט סוללה של אנשים".

9.      המבקש חזר על טענותיו כנגד המשיב, אישר כי הכירו לפני כשלוש שנים וצרף אותו למספר טיולי שטח שהוא מארגן דרך קבע ואשר לשניים מהם הגיע המשיב ביחד עם אביו, ודחה מכל וכל את טענת ב"כ המשיב לפיה באחד הימים הוא עצמו לן בבית הוריו במושב עזריה.

10.  החוקר הפרטי נחקר על ידי ב"כ המשיב גם כן, ובכל הנוגע אליו דרש האחרון כי "אפסול את העד, משום שלפי חוק חוקרים פרטיים 1972, חוקר פרטי לא יכול לפעול ככזה אל מול לקוח פרטי, אלא אם יש לו רישיון למשרד חקירות". לכך השיב החוקר כי תוצאות בדיקותיו במקרה זה הוגשו באמצעות תצהיר ולא במסגרת דו"ח חוקר ולפיכך אין כל בסיס לפסילתן.

דיון והכרעה

11.לאחר ששמעתי את גרסאות וטענות שני הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, החלטתי להאריך את תוקף הצו שניתן במעמד צד אחד, למשך 6 חודשים.

4

ואלה הם טעמי:

א.    מטרת החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001 מוגדרת בסעיף 1 שבו כך:

"מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו

או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

סעיף 2 לחוק מגדיר מהי הטרדה מאיימת וקובע כי:

             "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא

             או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד

                        או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של

                        האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

בדברי ההסבר לחוק זה נכתב בשעתו, בין השאר, כי:

                        "מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים

                         כל אחד בפני עצמו עבירה פלילית... עם זאת, גם הטרדה ואיומים

                         מרומזים משתמעים בעקיפין שאינם עולים כדי עבירה פלילית,

                         עלולים ליצור כמכלול הטרדה מאיימת".

ב.      במקרה שלפני, העיד המשיב על עצמו כי חרף הנזקים שהמבקש לטענתו גרם לו במישור העסקי, הוא החליט שלא לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותו על פי החוק לצורך הגשת תביעה כנגדו משום ש"אין לו זמן ואנרגיות להתעסק עם זה". בתוך כך אישר המשיב כי תחת זאת בחר לשתף כתבה ישנה שהתפרסה אודות המבקש בעבר, להתגרות בו על הרקע הזה ואף לקללו ולהודיע לו ש"הכל יטופל".

5

ג.      בבחינת טענות ב"כ המשיב בכל הנוגע לקבילות ממצאי הבדיקות שנערכו על ידי החוקר הפרטי, מצאתי כי שאלה זו נבחנה כבר בשעתה על ידי ע הכונס הרשמי, אשר בהסתמך על סעיף 1 לחוק חוקרים פרטיים ועל דברי ההסבר לחוק זה הביע דעתו כי "לא קיימת חובה בדין לפתוח משרד חקירות או להתאגד במסגרת של תאגיד, על מנת להשיג ידיעות ולאסוף ידיעות על הזולת לצרכי אחרים ודרך שירות לכל", וכי "הוראות סעיף 3 לחוק חוקרים פרטיים אינן קובעות כי על חוקר פרטי להחזיק בהכרח ברישיון חוקר פרטי וברישיון לניהול משרד חקירות יחד, להבדיל מהחזקת רישיון חוקר פרטי ועיסוק במשרד המיועד לחקירות פרטיות" (ר' פשר (מחוזי ת"א) 29020-07-14 עו"ד יניב אינסל, מנהל מיוחד לנכסי החייב בפשיטת רגל נ' אברמוביץ').

ד.     לנוכח כל אלה, אני סבורה כי מעשי המשיב - הן אלה שהוא עצמו אישר כי בוצעו על ידו והן אלה העולים מתוך הדברים שפורסמו בפייסבוק תחת שמו של אחר (ג'ימי בן משה) ונמצאו על ידי החוקר הפרטי כקשורים למשיב, עולים כדי מעשי הטרדה הפוגעים בשלוות חייהם של המבקש ובני משפחתו.

12.סוף דבר ומפני כל אלה, החלטתי להאריך את תוקף הצו שניתן על ידי ביום 4.8.20 למשך 6 חודשים, דהיינו עד ליום 4.2.21.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.