ה"ט 37078/02/16 – רמי יורם מרום נגד רודי יציב,מירי יציב
|
בית משפט השלום בעכו |
||
|
ה"ט 37078-02-16 מרום נ' יציב ואח'
|
|
21 פברואר 2016 |
1
|
|
בפני כבוד השופטת זהבה (קאודרס) בנר |
|
|
|
המבקש |
רמי יורם מרום
|
||
|
נגד
|
|||
|
המשיבים |
.1 רודי יציב .2 מירי יציב
|
||
נוכחים:
המבקש: בעצמו
המשיבים: בעצמם
המגשר: מר דני כפיר
[פרוטוקול הושמט]
הנני נותנת תוקף של החלטה להתחייבות ההדדית של הצדדים, כפי שפורטה במסמך א'.
הצו שהוצא במעמד צד אחד ביום 17.2.16 מבוטל.
ביהמ"ש מבקש להביע הערכתו הרבה לצדדים לבאי כוחם ולמגשר מר דני כפרי, על הדרך הנאותה ומכובדת לסיום המחלוקת.
זה המקום להביא ציטוט ממאמרו של אדם ברוך ז"ל, מיום 20.4.01 במעריב:
2
"לפי ההלכה (שולחן ערוך), הפשרה אינה רק כלי לקיצור הדיון המשפטי, אלא היה מהות. היא תמצית תפקידו של בית הדין. "כל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח". הפשרה היא השכנת שלום. ובעיני ההלכה, תפקידו העיקרי של בית הדין הוא השכנת שלום. לא האמת הצרופה, לא מיצוי הדין, ולא הצגת האינטלקט של השופטים - אלא השכנת שלום כפשוטה. אמנם, לכאורה בית הדין קיים על מנת להכריע, לחרוץ, והוא מצויד במכשירים לכך, אך לאמיתו (ולפי ההלכה) בית הדין נועד להבטיח שיגרת שלום בין הבריות, תקינות, קהילה נורמלית. והפשרה ערובה לכך. הפשרה מייצרת שני צדדים פחות או יותר מרוצים, ואילו הדין מייצר צד אחד פגוע, נוטר וכו'. ההלכה חוששת מבית דין טועה, והפשרה מונעת זאת. ההלכה הינה נציגת החיים הקהילתיים השפויים, והפשרה בונה חיים שכאלה. לא הגיעו שני הצדדים לפשרה, יחרוץ השופט את הדין. היכולת להתפשר היא מותר האדם". (הדגשה שלי ב.ז).
ניתנה והודעה היום י"ב אדר א' תשע"ו, 21/02/2016 במעמד הנוכחים.
|
|
|
זהבה קאודרס-בנר , שופטת |
הוקלדעלידיחניטננבאום
