1

ענייננו בבקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 (להלן: "החוק").

המבקשת טענה בבקשתה כי המשיב, אשר היה בן זוגה, אינו מפסיק להטרידה, עוקב אחריה, שוהה בקרבת דירתה, מפריע לשכנים, ובין היתר מאיים על אחרים המתקרבים אליה ולדירתה. כן לפי הנטען, המשיב נוהג לפגוע בשמה הטוב בכך שהוא מפיץ כי היא יוצאת עם גברים נשואים. לטענתה, היא חוששת מפניו.

ביום 20.07.2022 נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד, ונקבע דיון במעמד הצדדים להיום, 26.07.2022.

לדיון אשר התקיים ביום 26.7.2022 התייצב המשיב, אולם המבקשת לא התייצבה.

חרף אי התייצבות המבקשת, המשיב מסר כי הוא מסכים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אך ביקש כי יינתן צו הדדי, מאחר ולטענתו גם המבקשת מפריעה ומטרידה אותו. המשיב הניח לפניי כונן נייד, המלמד לשיטתו על ההטרדות מצד המבקשת כלפיו.

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין וצפיתי בסרטונים שהונחו על ידי המשיב, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על הארכת הצו אשר ניתן ביום 20.07.2022 למשך 6 חודשים מהיום. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המשיב וליתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

בעדותו לפניי ביום 26.7.22 , המשיב לא הכחיש את טענות המבקשת, ובבקשתו למתן הדדי יש משום הודאה באלה. די בכך כדי להורות על מתן הצו כמבוקש.

2

מלבד העובדה, כי אין בסמכותו של בית-המשפט להורות על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת לזכותו של מי שלא פנה בבקשה ערוכה כדין, בליווי תצהיר, המבססת מעשה הטרדה מאיימת כהגדרת הדבר בחוק (ראו: רע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני (28.04.2011)), לא שוכנעתי כי טענת המשיב לפניי כי המבקשת ירקה עליו, מצדיקה היעתרות לאמור.

המשיב הביא לעיונו של בית-המשפט סרטונים באיכות ירודה המצולמים ככל הנראה מתוך מסך מערכת מצלמות אבטחה באמצעות מצלמה חיצונית. קרי, לא הובאו הסרטונים המקוריים מן המערכת. מכל מקום, מאלה עולה, לכאורה בלבד, כי המבקשת מפנה את פניה למשיב אשר יוצא בעקבותיה. מנסיבותיו של הסרטון אמנם לא ניתן לשלול כי המבקשת ירקה לעברו של המשיב, אולם מנגד לא ניתן לקבוע מסמרות אם בשלב זה אכן כך נעשה וככל שכן מה הנסיבות אשר גרמו לכך ואם יש בהן בכדי להוות הטרדה מאיימת על פי ההגדרה בחוק.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה. לפיכך, ניתן בזאת צו האוסר על המשיב כדלקמן:

א.        להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום עבודתה;

ב.         לאיים על המבקשת בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים;

ג.         לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת;

ד.         להימצא במרחק של 50 מטר מהמבקשת;

ה.        ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר בין במישרין ובין בעקיפין ובכלל זה באמצעות המדיה הדיגיטלית (דוגמת פייסבוק וכו');

הצו יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים מיום נתינתו, קרי עד ליום 27.01.2023.

המזכירות תמציא עותק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ב, 27 יולי 2022, בהעדר הצדדים.