1

1.         בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. ביום 20.9.18 ניתן צו במעמד צד אחד, והיום התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, ובמסגרתו נשמעו עדויות המבקש והמשיב 1.

2.         המבקש טוען במסגרת בקשתו, כי הינו המחזיק בציוד הנדסי מסוג "יעה אופני" תוצרת פיאט קובלקו (להלן: "הרכב"/ "כלי הנדסי"/"הכלי"), המשיבים הינם רוכשים עתידיים של הרכב והם שוכרים חנות/מחסן שנמצאת ליד ביתו.

3.         לטענת המבקש, בשנת 2015 הוא קנה את הרכב מאת אסור רפאל, הרישום לא הועבר במשרד התחבורה, מכיוון שהרכב לא היה כשיר לתנועה ולא היה יכול לעבור את מבחן הרישוי. לאחר כשנה ולאחר השקעות ותיקונים, הרכב נמכר ליעקוב עקיטה ללא העברת רישום במשרד הרישוי. בתחילת שנת 2018, המבקש קיבל לידיו את החזקה ברכב על מנת להעבירו למשיב מס' 2, לאחר שתושלם עסקת המכר בין יעקוב עקיטה לבין משיב מספר 2, ולאחר שתשולם למבקש על-ידי המשיבים הוצאות ההובלה והאחסנה של הרכב. המשיבים סירבו לשלם לו את הוצאות ההובלה והאחסנה של הרכב, ולאור העובדה כי קיימת להם גישה לחצר המבקש, גנבו את הרכב ביום 8.9.18, ובגין כך הוא הגיש תלונה במשטרה.

4.         עוד טוען המבקש, כי הואיל ולמשיבים יש מפתחות לחצר ביתו, קיים חשש לחייו ולחיי משפחתו.

2

5.         כאמור היום נשמעה עדות המשיב 1, במסגרתה טען, בקצירת היריעה, כי לא איים על המשיב ולא דיבר איתו כמעט שלושה חודשים. הוא מודה כי נכנס ולקח את הכלי ההנדסי משטח המבקש, אך לדבריו הכלי הוא שלו והוא גנב לו אותו. הוא קנה את הכלי מעאקטה, ויש לו מפתחות של הכלי. עד עכשיו הם אצלו.

6.         לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את העדויות, את טיעוני ב"כ הצדדים והתרשמתי מהעדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.         הנטל להוכיח הטרדה או איום וכיוצ"ב מוטל על המבקש. לא שוכנעתי כי היו איומים או הטרדה מצד המשיבים כנגד המבקש או מי מבני משפחתו, והגם שהמבקש הגיש תלונה למשטרה ביום 9.9.18, הגיש הוא בגין גניבת הרכב ולא בגין איומים עליו ו/או על מי מבני משפחתו וכיוצ"ב. יש להניח, כי לו היה חש מאוים או מוטרד בצורה כלשהי על-ידי המשיבים, היה מגיש תלונה בנידון למשטרה כפי שהגיש בגין גניבת הרכב.

8.         מעבר לכך, משקיימת מחלוקת עובדתית בנוגע לכלי, העסקאות שנעשו לגביו ואימתי נעשו, הסיבה שהכלי אוחסן בחצר המבקש, למי הוא שייך בפועל או למי אמור להיות שייך בפועל וכיוצ"ב, הרי שהמדובר בסכסוך אזרחי שקיימת לגביו מחלוקת אמתית אשר אמורה להיות נושא דיון לתביעה משפטית, ומחלוקת זו אין מקומה להתברר במסגרת בקשה למניעת הטרדה מאיימת, אשר נועדה מלכתחילה ליתן מענה מהיר ומיידי להטרדות, איומים וכיוצ"ב.

מסגרת דיון בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אינה המסגרת המתאימה לבירור עובדתי, משפטי ומקצועי כנדרש. מהותו של הסכסוך בין הצדדים כאן, הוא סכסוך אזרחי, ומקומו להתברר בהליך הנכון ולא במסגרת בקשה דנא.

9.         לסיכום, אני דוחה את הבקשה ומורה על ביטול הצו שניתן ביום 20.9.18, ומחייבת את המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 800 ₪.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ט, 27 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

3