1

לפניי בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי בין הצדדים סכסוך אשר במסגרתו נהגה המשיבה, בין היתר, בפעולות העולות כדי הטרדה על פי החוק, וכי קיים בסיס לסברה לפיה אלו עשויות לחזור על עצמן.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי יש מקום ליתן צו האוסר על המשיב לבצע את הפעולות שלהלן -

(1)   להטריד את המבקשת, בכל דרך ובכל מקום בין בעצמה ובין ובאמצעות אחרים מטעמה;

(2)   לאיים על המבקשת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים מטעמה;

(3)   לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה או מעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים מטעמה;

(4)   ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים מטעמה;

(5)   להימצא במרחק הקטן מ-5 מטרים מהמבקשת (המתגוררת בבנייין אחד עם המשיבה).

הואיל והצדדים הם שכנים המתגוררים בבניין אחד, ומשנראה בעיניי כי ריחוק בין הצדדים ייטיב עמם וימנע נקודת חיכוך נוספת, וכי בהתאמה זימונם לדיון כאן עלול להעצים את הסכסוך וללבותו, תחת שיידעך.

2

משכך פני הדברים איני קובעת לפי שעה דיון במעמד הצדדים בבקשה, ויובהר כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכותה של המשיבה לעתור לקביעת דיון בבקשה בתוך 7 ימים ממועד קבלת הצו בידיה. דיון ייקבע אם תונח לפניי בקשה כאמור.

לפי שעה ועד החלטה אחרת אני קובעת כי הצו שניתן כאן יעמוד בתקפו למשך 90 ימים מהיום.

המזכירות תמציא העתק מהבקשה על נספחיה ומהחלטה זו למשיבה, באמצעות שליח מסירות.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשפ"ב, 15 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.