1

1.      לפני בקשה, במעמד צד אחד תחילה, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

2.      על פי הנטען בבקשה, שאינה מפורטת וסדורה, המשיבה מטרידה את המבקש "החל מיום 5.5.2011 ובמשך 7 חודשים עד עצם היום הזה" (דומה, כי התאריך שגוי וצריך להיות 2021 ולא 2011 כפי שנרשם).

3.      מעיון בבקשה ובצרופותיה ניתן ללמוד לכאורה, כי המשיבה, הגב' שרון שפורר, פרסמה באתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהנום" (להלן: "האתר") כתבת תחקיר אודות המשיב; כתבה זו פורסמה במחצית שנת 2021. כתבת התחקיר עצמה לא צורפה לבקשתו דכאן של המבקש ואולם מעיון בנספחים לבקשה עולה לכאורה, כי זו עסקה בביקורת על סרט פורנוגרפי שהפיק המבקש בהשתתפות מי שסובלת לטענת המשיבה מפוסט טראומה.

4.      כעולה מטענות המבקש, התחקיר הביא לתגובות רבות בעמוד הפייסבוק של האתר, ובחלקן תגובות המתירות לטענתו את דמו (ציין, כי שמשת רכבו נופצה). המבקש פנה לטענתו למשיבה על מנת שתפעל להסיר את התגובות, אך פניותיו לא הביאו להסרת הפרסומים.

5.      עוד מציין המבקש, כי יש בידיו התכתבויות מול המשיבה, שבהן היא מהלכת עליו אימים בולשת אחריו בפייסבוק, ומשווה אותו למי שפוגע בנשים.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה ובהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק סברתי, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה ללא צורך בקבלת תגובתה של המשיבה, בשים לב לכך, כי האכסניה המשפטית המתאימה לטענות המבקש אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת.

7.      מגמת בתי המשפט היא, כי יש להיזהר שלא להרחיק נדוד ולהפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים. ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.17): "כאשר בית המשפט מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת...".

2

8.      ובענייננו- החוק למניעת הטרדה מאיימת איננו מהווה תחליף לנקיטת הליכים משפטייים לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ומכאן שככל שהמבקש סבור שישנם פרסומים שעולים כדי לשון הרע, יתכבד וינקוט את ההליכים המשפטיים המתאימים לפי חוק זה (זאת כמובן מבלי שאני מחווה דעה אם יש בדברים כדי להוות פרסום לשון הרע).

9.      רק למעלה מן הצורך אציין, כי אף הם היינו מצויים בשדה המשפטי של חוק איסור לשון הרע, הרי שגם אז מגמת הפסיקה היא, כי סעדים זמניים האוסרים על פרסום הם בגדר חריג, ועד להכרעה בשאלת החבות, גובר חופש הביטוי (ראו, ע"א 214/89 אריה אבנרי נ' אברהם שפירא, פ"ד מג (3) 840, 871 (1989); רע"א (ת"א) 33642-03-21 בספלוב נ' אפריאט, 18.3.2021).

10.  החוק למניעת הטרדה מאיימת איננו אם כן "דרך עוקפת" לבירור סדור לפי חוק איסור לשון הרע, ולא ניתן לעשות בו שימוש כחלף להליכים אזרחיים (ראו גם את שקבעתי בה.ט. 73665-12-21 גלובל קורייר אקספרס בע"מ נ' סטפן סטיבן דרורי, 17.1.21, לרבות בדבר הצורך להביא בחשבון את חופש הביטוי).

מכאן, שהגשת בקשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה בנסיבות אלה וכחלף להליך משפטי אזרחי סדור, אינה אפשרית היא נעדרת היתכנות משפטית לפי חוק זה.

דומה, כי הפנייה לבית המשפט נעשתה על מנת למצוא פתרון בזק לתגובות קשות שהתעוררו נוכח התחקיר שפרסמה המשיבה, אלא שכאמור לעיל הדבר אינו אפשרי באכסניה המשפטית הקיימת והחוק דנן אינו יכול לסייע למבקש להעלים את שנכתב עליו או למנוע מהמשיבה להביע את דעותיה.

11.  זאת ועוד - החוק למניעת הטרדה מאיימת, בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיס, 18.4.21). אלא שבענייננו, המדובר באירועים שראשיתם כבר לפני למעלה מחצי שנה, כך שצווים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינם יכולים להוות פתרון לדברים. ממילא שדחיפות ואירוע מתוחם, אין בנמצא.

12.  על האמור אוסיף, כי גם לגוף הדברים לא מצאתי כי ההתבטאויות המיוחסות למשיבה עולות כדי הטרדה מאיימת; המדובר במי שמביעה דעתה אודות התנהלותו של המבקש בפורומים שונים וככל שההתבטאויות אינן נושאות חן בעיניו, הרי שהאכסניה המשפטית, אינה כאמור לפי הוראות חוק זה.

13.  עוד אציין, כי המבקש לא ביאר ולא פירט מדוע הבעת דעה ביקורתית מצד המשיבה אודות התנהלותו שלו מצריכה מתן צווים לפי הוראות החוק ומדוע על בית המשפט להתערב במקרה זה.

3

14.  אשר לפנייה ישירה למבקש- צורף מסרון מאת המשיבה שלאחריו ביקש המבקש שהמשיבה לא תכתוב אליו יותר ואין אינדיקציה, כי זו אכן הוסיפה וכתבה או כי היא פונה אליו ישירות באובססיביות, באופן עוכר שלווה. לעניין התכתבות זו לא ברור גם אם המסרון שצורף משקף את ראשיתה של ההתכתבות. כמו כן, הודעה על כוונת המשיבה להגיש תלונה למשטרה אינה עולה כדי הטרדה.

15.  המזכירות תסגור את התיק ותדוור החלטה זו לשני הצדדים באמצעות פקיד מסירה. זכויות הצדדים שמורות להם ואין בקביעה זו כדי לקבוע ממצאים לגוף הטענות.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.