1

לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

נטען בבקשה כי המשיב, המתגורר קומה אחת מעל דירתה של המבקשת, מטריד אותם בכך שהוא גורם לרעשים בדירתו, אם על ידי הזזת רהיטים ואם על ידי דפיקות בקירות, שמשמיע אותן בכל שעות היממה, ואף לאחר השעה 23:00.

לטענת המבקשת, מעשיו של המשיב לא נותנים לה מנוחה, הרעשים בתקרה אף הבריחו מביתה את מבקריה, וכן ילדיה המבוגרים אף בחרו לעזוב את דירת אימם ולהתגורר במקומות אחרים. המבקשת השיבה לשאלת בית המשפט, כי היא מתגוררת לעת עתה עם בתה הגדולה אשר סיימה לאחרונה לימודים אקדמאיים, ושלטענתה אף היא מחפשת דירה לשכור על מנת שתוכל לצאת מביתה.

המשיב לעומתה מכחיש מכל וכל את טענות המבקשת, העיד כי מעולם לא גרם לה נזק, מעולם לא הטריד אותה ולא הפריע למנוחתה וכי כל טענותיה אינן אלא שקר. המשיב הוסיף כי המבקשת ידועה בכך שהיא מסוכסכת עם השכנים שגרים באותו בניין מגורים, ולא רק איתו, וכי היא מרבה להתלונן במשטרה תלונות שווא.

מטעם המבקשת הוגשו תצהיריהן של שתי שכנות נוספות, גב' אלקריף פני וגב' רחל קליין, אשר העידו בתצהיריהן כי הן שכנות של המבקשת וכי המשיב משמיע רעשים בכל שעות היום וגם בשעות הלילה.

2

אודה כי לא הובאו בפניי ראיות דיין לשכנע כי המשיב גורם לרעשים גבוהים, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, המגיעים כדי הטרדה מאיימת. לא היה די בעדותה של המבקשת ושתי שכנותיה שמתגוררות בדירות עצמאיות נפרדות.

אוסיף לכך כי לא הובאה בפניי עדותה של בתה של המבקשת המתגוררת יחד אתה, ואשר יכלה לתמוך בגרסתה של המבקשת, וגם לשפוך אור על מידת הרעשים, הימשכותם ותדירותם. המבקשת גם לא הביאה לעדות מי מילדיה, שלטענתה, עזבו את ביתה בשל הרעשים שהמשיב גורם להם.

אי-הבאת עדים אלה ללא הסבר מניח את הדעת, פועל לחובת המבקשת.

אוסיף לכך כי לא הובאה בפניי הקלטה כלשהי באשר לרעשים הנטענים, אף שהמבקשת טענה כי מדובר ברעשים חזקים ותדירים. טענת המבקשת כי ניסתה להקליט את הרעשים באמצעות הטלפון הנייד שלה אך זאת ללא הצלחה, תמוהה בעיניי. אילו אכן מדובר היה ברעשים כה חזקים, צפוי היה כי ניתנים היו להקלטה, אם לא באמצעות טלפון אז באמצעות מכשיר הקלטה אחר.

לאור כל המקובץ, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח מעשים של המשיב המגיעים כדי הטרדה מאיימת.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ב' טבת תשפ"א, 17 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.