1

המבקשת הגישה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה.

בהתאם לבקשה שהוגשה למתן צו במעמד צד אחד, הצהירה המבקשת כי מעולם לא ראתה את המשיבה, אין לה קשר עימה ועיקר טענתה מופנית כנגד כך שהמשיבה מנסה לפגוע בה על ידי איומים לפיהם צפויה המשיבה לטעון שהמבקשת מתעללת בבנה של המשיבה.

המשיבה הייתה נשואה לבן זוגה של המבקשת ולהם בן משותף.

במעמד הגשת הבקשה למתן צו במעמד צד אחד ביקשתי מהמבקשת שתבהיר את טענותיה. המבקשת הצהירה בפניי כי היא לא מכירה את המשיבה, מעולם לא פגשה אותה ושהמשיבה משגרת את האיומים באמצעות מסרונים שנשלחים לטלפון הנייד של בעלה של המבקשת ולא באופן ישיר.

לא מצאתי לנכון ליתן צו במעמד צד אחד והצדדים זומנו לשמיעת הדיון בפניי מספר ימים לאחר מכן.

במעמד הדיון חזרה המבקשת והסבירה כי היא לא מכירה את המשיבה ושמעולם לא ראתה אותה. המבקשת תיארה את הדברים במילים אלו: "מעולם לא ראיתי אותה ואין לי מושג מי היא והיא לא מעניינת אותי מעבר לעובדה שהיא האמא של הבן של בעלי".

2

המשיבה הגישה תגובה בכתב לפיה הביאה לידיעת ביהמ"ש כי קיים הליך מקביל במסגרת תיק 19892-03-21 בביהמ"ש לענייני משפחה בקריות. בהליך זה הגיש מר שגיא אופיר, הוא בעלה של המבקשת, בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה.

לטענת המשיבה הליך זה נועד להוות מקצה שיפורים משלא נעתרתי בתיק זה למתן צו במעמד צד אחד.

המשיבה הוסיפה וטענה כי לא עומדת למבקשת זכות לקבל סעד מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת וכי המשיבה מתגוררת בזיכרון יעקב, עסוקה בעבודה ובגידול הילד וממילא אין חשש לפגיעה עתידית במבקשת מכל סוג.

במהלך הדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים הובא לידיעתי כי צפוי להתקיים דיון בפני כב' השופט זיתוני בהליך שבו קיים צו הדדי בין המשיבה לבין בעלה של המבקשת. לנוכח כך שכל פניות המשיבה, לפי טענות המבקשת, נעשו אך ורק דרך בעלה של המבקשת ולא באופן ישיר, מצאתי לנכון להמתין לתוצאות הסופיות של ההליך בתיק ה"ט 19892-03-21 ובהתאם לתוצאות אלה ליתן את ההחלטה בתיק זה, ככל שיהיה עוד צורך בהליך.

ביום 6/4/21 הגישה ב"כ המבקשת העתק פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות. בהתאם לפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים בוטל פסק הדין שניתן כנגד המשיבה ביום 9/3/21 ובכך הסכים למעשה בעלה של המבקשת כי יבוטל הצו שניתן לטובתו כנגד המשיבה למניעת הטרדה מאיימת.

3

עיון במסרונים ששיגרה המשיבה לבעלה של המבקשת ורק אליו, מעוררים קושי ומצביעים על כעסים ועל מה שיכול להשתמע כמו איומים בדבר מעורבות של הרווחה ו/או המשטרה בין המשיבה לבין בעלה של המבקשת האדון שגיא שמעון אופיר. כך למשל פנתה המשיבה למר שגיא במסרון מיום 14/1/21 בזו הלשון: "והנה אני אומרת לך אתה ואשתך תקפצו ותצייצו יותר מדי אני אדאג שתשלם על זה ואתה ודע שיש לי יכולת וגב אז אל תתעסק איתי. תחשוב טוב טוב אם בא לך להיכנס איתי ל רווחה ולמשטרה כי תהיה בטוח שאני יעשה הכל כדי שתסבול. הגיעו מים עד נפש. ותאמין לי אני מחכה לאשתך בפינה כי העצות שלה הגיעו לי עד פה. רדו מהילד שלי ומהר. הפעם הבאה תהיה דפיקה בדלת והיא לא תהיה שלי. ראה הוזהרת אדון שגיא עד לילד שלי, לפרטיות שלי, לבית שלי ולמה שהקמתי בשתי ידיים. ושלא תעיז להשמיע שוב את המילה טיפול רגשי או פסיכולוגי כי אני לא אוותר לך".

יחד עם זאת ספק בעיניי אם פניות אלה מהוות הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת וזאת בהתחשב בכך שהן לא הופנו למבקשת ישירות אלא לבעלה שבחר להגיע להסכמות עם המשיבה, לפיהן לא יינתן צו למניעת הטרדה מאיימת לטובתו כנגדה, אף שהוא היה המכותב הישיר היחיד להודעות. במילים אחרות, מר שגיא הסכים כי המשיבה תמשיך להיות עימו בקשר לרבות באמצעות משלוח מסרונים, מתוך מחשבה על טובת הילד והצורך הטבעי שלו להיות בקשר עם המשיבה.

משכך, לא מצאתי לנכון ליתן צו לטובת המבקשת ואני מורה על דחיית הבקשה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.