1

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

ביום 10/6/20 ניתן צו במעמד צד אחד וזאת ביום הגשת הבקשה על ידי המבקשים, ונקבע דיון להיום. היום הופיעו בעלי הדין (יחד עם המשיב הופיעה גם אשתו), והשמיעו את טענותיהם באופן מפורט.

2

המבקשים השכירו למשיב ולאשתו דירת מגורים ברח' עמק יזרעאל 4/32 בנהריה. בפי המבקשים טענות רבות לעניין הפרת הסכם השכירות, אך הם מוסיפים וטוענים כי המשיב שולח להם הודעות מאיימות ומפחידות ברמה מטורפת (כלשונם).

במהלך הדיון היום דחה המשיב בתוקף את טענות המבקשים ואף טען כי המבקשים הם אלה אשר מאיימים עליו, מטרידים אותו ואת בני ביתו וכן גרמו בכוונה נזק לרכבו.

במהלך הדיון הציגו הצדדים הודעות ואטס-אפ רבות שנשלחו מהטלפונים הניידים, אחד למשנהו. כל אחד מהצדדים ביקש להסיק מכך איום מצדו של הצד האחר כלפיו.

אדגיש, כי מה שעומד בפניי להכרעה הינה טענת המבקשים בדבר התנהגות אלימה ו/או מאיימת מצדו של המשיב. לאחר שבחנתי היטב את מלוא הנתונים שהובאו בפניי, נחה דעתי לקבוע כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח איום ו/או הטרדה שתצדיק מתן צו למניעת הטרדה מאיימת. יחד עם זאת, אני אוסר על המשיב לשלוח הודעות וואטס-אפ למבקשים ולמחוק אותן מיד לאחר מכן.

בשולי הדברים אציין כי יחסי הצדדים עלו על שרטון (כשוכר ומשכיר) ומתנהל ביניהם הליך משפטי אחר שקשור לטענות של הפרת הסכם השכירות. מחלוקת זו אינה עומדת לדיון בפניי.

סוף דבר:

אני מחליט לדחות את הבקשה ומורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן ביום 10/6/20. כאמור, אני אוסר על המשיב לשלוח הודעות וואטס-אפ למבקשים ולמחוק אותן מיד לאחר מכן. אין צו להוצאות.

3

למזכירות: הצדדים הונחו להגיע למזכירות לקבל החלטה זו בחלוף כרבע שעה מתום הדיון.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.