1

1)     מונחת לפניי בקשה של המבקשת למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)     לאחר ששמעתי את דברי המבקשת ואת דברי המשיב בדיון לפניי מיום 17.3.2016, לאחר שהתרשמתי מדבריהם וכן לאחר שעיינתי בהעתקי המסרונים שצירפו לתיק בית המשפט לאחר הדיון, עולה לכאורה כי המחלוקת שבין הצדדים היא פלוגתה אזרחית במהותה, שבמרכזה קיימת מערכת חוזית בין הצדדים לאספקת חלונות על-ידי המשיב לדירתה של המבקשת. נראה כי הצדדים חלוקים ביניהם הן לעניין איכות המוצר שסופק לדירת המבקשת והן לעניין תשלום התמורה.

2

3)     לאור טיב המחלוקת כאמור, ובעיקר, משנראה כי אין די בחומר שהונח לפני בית המשפט כדי לבסס תשתית ראייתית, ברורה ומשכנעת, שמצביעה על קיומה של עילה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת - דין הבקשה להידחות.

4)     הבקשה למתן צו, איפוא, נדחית, והצו הארעי שניתן בדיון מיום 13.3.16, מבוטל.

5)     מובהר כי אין בהחלטה דנן משום קביעת עמדה או הסקת מסקנה לגוף הפלוגתה שבין הצדדים, פלוגתה שהיא כאמור, במישור האזרחי.

6)     חרף תוצאת ההליך, בשים לב למשכו והיקף בירורו וכן בשים לב לנהוג בהליכים כגון-דא, אין צו להוצאות.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ו, 20 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.