לפי בקשת המבקש לצו מניעת הטרדה מאיימת. לטענת המבקש, המשיב עוקב אחריו עם מצלמה ו"צוחק עליו" כדי ליצור פרובוקציה; לקח ממנו קרשים וברזלים; מפזר פסולת במקרקעיו; ומשחרר את כלבתו של המבקש. המבקש טען "עברתי תקיפה פיזית על ידי בני משפחתו" (של המשיב).

הבקשה כאן אינה בקשה ראשונה של המבקש. בה"ט 28548-11-22 ו- 32303-11-22 נדונו בקשות הדדיות של הצדדים לצו מניעת הטרדה מאיימת. הבקשות הוגשו כחודש בלבד לפני הגשת הבקשה הנוכחית, ב- 14.11.2022, ו- 15.11.202. הדיון בשתי הבקשות התקיים ביום 20.11.2022 (כבוד השופט נ' שטרנליכט).

בהחלטה שניתנה בבקשות הקודמות נקבע כי עדות המבקש לא הותירה רושם אמין, וכי עדות המשיב הותירה רושם אמין. נוסף לכך, בית המשפט העדיף את גרסת המשיב על פני גרסת המבקש בכל הנוגע לאופן התרחשות האירועים. בית המשפט הורה על מתן צו מניעת הטרדה מאיימת נגד המבקש (ה"ט 28548-11-22). בקשת המבקש לצו מניעת הטרדה מאיימת נגד המשיב (ה"ט 32303-11-22), נדחתה ונקבע כי לא הוכח קיום עילה למתן הצו.

בהליך כאן המבקש לא הציג כל ראיה לכאורית לטענותיו נגד המשיב או לאירוע של הטרדה מצד המשיב לאחר ההחלטה בהליכים הקודמים. המשיב הגיש תגובה בכתב בצירוף תצהיר ודחה בתוקף ובפירוט את כל טענות המבקש. בנסיבות אלה, טענות המבקש לא הוכחו.

טענות המבקש העלו כי למעשה הוא מבקש לשנות את ההחלטה מיום 20.11.2022 במובן זה שבקשתו שנדחתה אז תתקבל. המבקש טען לאירועים אשר בהסתמך עליהם כבר הגיש את בקשתו הקודמת. המבקש קבל על ההתייחסות בהליך הקודם לעברו הפלילי וכן קבל על ההחלטה שניתנה. ראו בפרוט' עמ' 3 ש' 14-19. וכן עמ' 4 ש' 4: "לגבי הדיון הקודם הרגשתי שיש שם עיוות, זה הפך להיות קרקס...". בדיון מיום 12.12.2022 טען: "במקום לתת הגנה דו צדדית יצרתם לו מצב מצוין".

מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי. המבקש, אשר לא הגיש ערעור כדין על ההחלטה מיום 20.11.2022, למעשה ערער על אותה החלטה וניסה להפוך אותה בדרך שאינה כדין על ידי הגשת בקשתו החדשה. יש לציין כי העיון בהחלטה מיום 20.11.2022 מעלה כי אין יסוד לטענת המבקש, לפיה טעמה של ההחלטה הוא עברו הפלילי.

לאור האמור, הבקשה נדחית. הצו מיום 12.12.2022 מבוטל. המבקש ישלם למשיב, בתוך 30 יום, את הוצאות הדיון בבקשה בסך של 1,500 ש"ח.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.