1

1)      מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2

2)      עם הגשת הבקשה ביום 11.7.2016 התקיים דיון במעמד צד אחד ובתום הדיון, לאחר עיון בבקשה ושמיעת דברי המבקשים, ניתן צו במעמד צד אחד האוסר על המשיבים ליצור קשר עם המבקשים, בעל-פה, בכתב, בטלפון או בכל אמצעי אחר. כמו כן, נאסר על המשיבים, או מי מטעמם, לאיים, להטריד, לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של המבקשים. נאסר גם על המשיבים 1 ו-3 להיות במרחק שהוא פחות מ-150 מטרים מהמבקשים, מבתי המגורים שלהם, ממקומות העבודה שלהם או מכל מקום שבו הם יימצאו.

3)      דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 14.7.2016. לדיון התייצבו המשיבים 2-1. המשיב 3 לא התייצב לדיון.

4)      המבקשים 2-1, שהם בן ואביו (בהתאמה), טוענים בין השאר, כי המשיבים תקפו אותם פיזית בשני אירועים שונים וגרמו להם חבלות גוף. לטענתם, באירוע מיום 26.6.2016 תקפו המשיבים 1 ו-3 את המבקש 1, ובאירוע מיום 11.7.2016 תקף המשיב 1 את המבקש 2. המשיבים 2-1, שהם אב ובנו (בהתאמה), מכחישים את טענות המבקשים וטוענים בין השאר, כי לעניין האירוע מיום 11.7.2016 המבקש 2 הוא זה שתקף תחילה את המשיב 1 ולכן המשיב 1 פעל כפי שפעל מתוך הגנה עצמית, ולעניין האירוע מיום 26.6.2016, נטען כי המשיב 2 פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהותקף תחילה על-ידי המבקש 1.

5)      לאחר שנתתי את דעתי למכלול טיעוני הצדדים, לאחר ששמעתי את דבריהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם ומהסרטון שהוצג בדיון על-ידי המבקשים, וכן לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בנדון דנן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

6)      ממכלול החומר שהונח לפני בית המשפט עולה כי ברקע הסכסוך בין הצדדים מתנהל הליך גירושין בין המבקש 1 לבין בתו של המשיב 1 בבית הדין השרעי בירושלים. נראה כי במסגרת סכסוך המשפחות האמור, אירעו לכאורה שני אירועי אלימות חמורים, אחד מהם בתוך בית הדין השרעי (מיום 11.7.2016). כאמור, לטענת המבקשים, הם הותקפו על-ידי המשיבים. מנגד, לטענת המשיבים, הם פעלו מתוך הגנה עצמית לאחר שהותקפו תחילה על-ידי המבקשים.

7)      מבלי לנקוט עמדה בשאלה על מי מוטלת האחריות בדבר מעשי האלימות האמורים - שאלה אשר מקומה להיחקר ולהתברר לאחר השלמת החקירה המשטרתית, גיבוש עמדת גורמי האכיפה בנדון דנן ונקיטת ההליך המשפטי המתאים, ככל שיינקט הליך כזה - בשעה שאין מחלוקת כי אירעו מעשי אלימות כאמור בהם היו מעורבים המשיבים, סבורני כי קיימת הצדקה למתן צו כמבוקש על-ידי המבקשים, ולו כדי להרגיע את הרוחות בין הצדדים זאת נוכח חומרת המעשים המיוחסים לכאורה למשיבים והרגישות המשתקפת ממערכת היחסים ביניהם.

3

8)      על כן, ניתן בזאת צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, שמורה כלהלן:

א)    נאסר על המשיבים ליצור קשר עם המבקשים, במישרין או בעקיפין, בעל-פה, בכתב, בטלפון או בכל אמצעי אחר.

ב)     נאסר על המשיבים, או מי מטעמם, לאיים, להטריד, לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של המבקשים.

ג)      נאסר על המשיבים להיות במרחק שהוא פחות מ-50 מטרים מהמבקשים, מבתי המגורים שלהם, ממקומות העבודה שלהם או מכל מקום שבו הם יימצאו.

ד)     הצו יעמוד בתוקף למשך שישה חודשים מהיום.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.