1

משטרת ישראל שולחת מתלוננים לקבל צווים בבית המשפט אבל אמורה לדעת היטב שלא ניתן צו כנגד אדם שלא ניתן לזהותו ואין לפתוח הליך ללא תעודת זהות.

אם המשטרה שולחת כמויות של מתלוננים לבתי המשפט, תפנים היא נוהל על פיו תיתן בידי המתלוננים גם את פרטי זהותו של מי שאצלה הוא חשוד ובבית המשפט משיב.

אשר למקרה הספציפי, לא ברור מדוע חרף פניות מספר של המתלוננים לאורך שנים, גם בכתב, לא נעצרה כפי הנראה החשודה, כנראה שלא נחקרה ואם כן נעצרה או נחקרה, איך זה היא ממשיכה לחזור על המעשים.

הרי מי שצריך לאכוף את הצו אם יינתן ומי שצריך לחקור האם הצו הופר זו המשטרה ומה ההבדל בין חקירת אירוע של השחתת רכוש לבין חקירת אירוע של הפרת צו האוסר השחתת רכוש?

לא אריץ במקרה זה את המתלוננים למשטרה כדי לאתר את מספר תעודת הזהות, המשטרה היא זו שתבצע את מסירת הצו כראות עיניה.

2

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה נכחתי כי המשיבה נוקט לכאורה בהטרדה מאיימת כמשמעותיה

בסעיף 2 לחוק הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001 לפיכך הנני נותן בזאת צו האוסר על המשיבה

כדלקמן:

א.        להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום לרבות בביתם, ברכבם ובמקום עבודתם או בכל מקום אחר בו הם נוהגים להמצא בקביעות.

ב.         לקלל או לאיים על המבקשים בכל דרך בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש אחר המבקשים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ולפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור קשר עם המבקש בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ה.        לפגוע ברכוש המשותף,לפגוע ברכוש הפרטי של המבקשים או ליצור מטרדים מכל סוג שהוא

אין באיסור האמור לעיל כדי למנוע מהמשיבה לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף השייך לבית בו

מתגוררים הן המבקשים והן המשיבה ובלבד ששימוש כזה לא ימנע שימוש סביר של המבקשים בדירתם וברכוש המשותף.

הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 6 חודשים אלא אם כן תנתן החלטה שיפוטית אחרת.

העתק מהבקשה, נספחיה והחלטה זו בצירוף זימון ימסרו למשיב תוך 24 שעות ע"י משטרת ישראל..

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.