1

לפניי בקשה למתן צו על פי הוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001 (להלן: "החוק").

המבקשת טענה בבקשתה כי לוותה סכום כסף מאת המשיבה אך נקלעה לקשיים שלא אפשרו לה להשיב את הסכום. המשיבה החלה להטריד אותה והיא מאיימת עליה, לפעמים באמצעות בנה וחבר של בנה, אשר "מפריעים לפרנסתה".

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 9.11.16 במעמד הצדדים העידה המבקשת וחזרה על האמור בבקשתה. היא הבהירה כי היא נמצאת בהליכי פש"ר וכי אין בידה להשיב את הסכומים אשר לוותה מאת המשיבה, וכי המשיבה מטרידה אותה דרך מעסיקים ופוגעת ביכולתה להתפרנס.

המשיבה טענה בפניי כי המבקשת לקחה ממנה הלוואה לפני כשנה וחצי על סך של 31,000 ₪ על רקע היכירות ביניהם (המבקשת עבדה אצל המשיבה במשק בית). לטענתה סכום ההלוואה הוא 47,000 ₪ "מאחר וזה סכום צמוד למדד". המבקשת טענה כי זכותה לפנות ולדרוש את כספה ואישרה כי היא פנתה למעסיק של המבקשת כדי לברר אם הוא יודע איפה היא גרה.

2

מטעם המשיבה העיד בנה, מר דרור אדיר, אשר טען כי המבקשת מעלילה על המשיבה ומעלה טענות שקריות בפני בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את טיעוני המבקשת, המשיבה והעד מטעם המשיבה, שוכנעתי כי התנהלות הצדדים על רקע הסכסוך ביניהם מהווה הטרדה מאיימת כהגדרתה בהוראות החוק.

לאור האמור , אני מורה על מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת ואוסרות על המשיבה ועל המבקשת:

א.         להטריד זו את זו בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתם ובמקום עבודתם.

ב.         לאיים זו על זו בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.          לבלוש זו אחר זו, לארוב זו לזו, להתחקות זו אחר תנועות ומעשי האחרת, או לפגוע

בפרטיותה בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור זו עם זו כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ה.        האיסורים הנ"ל יחולו על הצדדים, בין כלפיהם אישית ובין כלפי אדם אחר הקרוב אליהן, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין, ובכלל זה יחולו על בנה של המשיבה ו/או מי מטעמו.

אין באמור בכדי לחסום את דרכה של המשיבה מביצוע כל פעולה חוקית לגביית החוב מאת המבקשת וזאת תוך שמירה על הוראות הצו הנ"ל והימנעות מהפרתו.

הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 6 חודשים מהיום.

המזכירות תמציא העתק הצו באמצעות פקיד בית המשפט לצדדים תוך 3 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ז, 15 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.