1

ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

בתאריך 10.11.2022 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד על פי בקשת המבקש, ודיון במעמד הצדדים נקבע להיום.

נטען ע"י המבקש כי המשיב, בעומדו על דוכן העדים במסגרת עדות שנתן בת"פ 30832-09-21, איים על המבקש, כן איים עליו בהזדמנויות נוספות, בעיקר בעת מפגשים בבית הכנסת של היישוב.

בדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים, השיב המשיב כי אכן הייתה לו פליטת פה כשעמד על דוכן העדים באומרו "אתה תשלם ביוקר", המשיב ציין כי אינו רגיל לעמוד על דוכן העדים בבתי משפט וכי לא ידע מהם הכללים, וכי אין המדובר אלא בפליטת פה.

בנו של המשיב, שהתלווה אליו לדיון, זאת משום שהמשיב כבד שמיעה, ציין כי ביום שישי האחרון המבקש הוא זה שפנה אל אביו בבית הכנסת במטרה לתקוף אותו, וכך קרה גם בשבת שלמחרת היום. בנו של המשיב ציין כי רק ביום ראשון האחרון ידעו, הוא ואביו, על קיומו של הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד נגד אביו ביום 10.11.2022.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לא הוכח בפניי כי המעשה המיוחס למשיב נכנס בגדרה של "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק.

2

שוכנעתי כי מדובר במקרה חד-פעמי הנעדר יסוד החזרתיות, וכי בנסיבות העניין אין יסוד סביר להניח כי המשיב עלול לשוב ולאיים, או לפגוע בשלוות חייו של המבקש או להטרידו בדרך אחרת.

יצוין עוד, כי הדיון בהליך הפלילי האמור, הינו דווקא בעניינו של המבקש, נגדו הוגש כתב אישום בגין תקיפת המשיב כאן. מדובר באירוע שהתרחש על פי העובדות בכתב האישום בתאריך 26.9.2020, בו הואשם המבקש בתקיפת המשיב, וכן הואשם שם באישומים נוספים אחרים.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"ג, 17 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה