לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי לדחותה אף ללא קיום דיון. ואלה טעמיי:

א.    בקשה דומה הוגשה ביום 12.12.2022 בנסיבות זהות, ונדחתה מטעמים שפורטו בה. הגשת בקשה חוזרת שאין בה כל שינוי, אינה יכולה להוות סוג של "ערעור" על החלטתה של כבוד השופטת רויטל באום.

ב.      הנני שותפה לדעה לפיה הפרעה בדמות רעש נטען, אינה מהווה איום כהגדרת בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2011.

גם המבקשת מודה בכך שאין מדובר באיומים כי אם במטרד מסוג רעש (כשלא ברור האם צעידה בבית, או הזזת כיסא, יכולות להיחשב כמטרד).

ג.       עיון בבקשה קודמת ובבקשה הנוכחית, אינו מלמד אלא על אותן טענות, ואין כל הסלמה שיכולה להצדיק את החשש "שדרכה יכולה להקצין".

ד.      כשהאמור הוא ברעשים, אין מקום לבחן טענות מסוג זה אלא בדרך של חוות דעת מומחה שיעיד על סוג הרעשים, מידתם וחריגתם מן הסביר. בירור עובדתי מסוג זה, אינו מתאים לבקשה הנמצאת לפניי.

טוב תעשה המבקשת, באם תפנה בדרכים המתאימות לברור המחלוקות בצירוף כל המידע הדרוש כאמור לעיל.

הבקשה נדחית.

המזכירות תמסור החלטתי למבקשת.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ג, 09 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.