1

לאחר שתשאלתי את המבקשת עולה כי בינה לבין המשיבה קיימות אי הבנות הקשורות בעניין חוזה שכירות דירה. מסתבר שהמבקשת שוכרת מהמשיבה דירה אך לטענתה המשיבה דורשת ממנה כל מיני תשלומים שלא קשורים להסכם השכירות.

המבקשת טוענת כי המשיבה עלולה לתקוף אותה או לשלוח אנשים שיתקפו אותה או עלולה לפרוץ לדירה ולגרום לנזק.

יש לומר כבר עתה, סכסוך כספי על רקע השכירות איננו עניין לצו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

אם למשיבה יש טענות כלפי המבקשת, היא יכולה לפנות אליה בכתב, יכולה לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את אשר היא רוצה לתבוע מהמבקשת אך אסור לה להטריד או לאיים או לפגוע במבקשת וברכושה.

2

משכך ניתן צו האוסר על המשיבה:

א.        להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום לרבות בביתה או בכל מקום אחר בו היא נוהגת להמצא בקביעות.

ב.         לאיים על המבקשת בכל דרך בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור קשר עם המבקשת בעל-פה או בכל אמצעי אחר למעט בכתב (לא ניתן שלא לאפשר תקשורת כלשהי בין שתיהן שכן הן צדדים להסכם שכירות)

הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 6 חודשים אלא אם כן תנתן החלטה שיפוטית אחרת.

העתק מהבקשה, נספחיה והחלטה זו בצירוף זימון ימסרו למשיבה תוך 24 שעות ע"י פקיד בית משפט.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ז, 13 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.