1

בקשה זו היא "בקשה שכנגד" שהוגשה לאחר בקשה דומה שהגיש המשיב 1 כנגד המבקשת.

אין צורך לקיים שוב דיון, המשיב 1 העיד "ונחקר" על ידי ואף הוא הודה כי כמבקשת הגישה כנגדו תלונה על תקיפה אם כי מדובר בתלונת שווא שמקורה בהחמרה של מערכת יחסים עכורה מזה כעשור.

הסתבר כי המחלוקת נוגעת למטרד הנובע מהאכלת חתולים ע"י המבקשת כאן, סמוך לבית המשיבים.

בהליך הקודם ה"ט 9615-10-16 הצעתי למבקשת לנסות ולהרגיל את החתולים לחכות למזונם במרחק גדול יותר מבית המשיב דבר שיקטין את המטרד ויקטין את החיכוך בין הצדדים.

2

בהליך זה אינני יכול לכפות על איש מהצדדים דברים החורגים מגדר העניינים בהם עוסקת "הטרדה מאיימת" אך אני חוזר על הדברים, גם לטובת הצדדים וגם לטובת החתולים, האכלתם מותרת וחוקית אך אין בכך כדי לאפשר יצירת מטרדים ובמקום לרוץ לבתי המשפט, ראוי כי המשיבה תאכיל את התולים רחוק יותר (ולו באופן הדרגתי תתרחק מפעם לפעם) ואילו המשיב ישלים עם כך שגם החתולים חיים בסביבת מגוריו.

מכל מקום יש להפריד בין הצדדים ולמעשה התוצאה המשפטית היא צו הדדי כלומר בתיק זה יינתן צו זהה שניתן כנגד המבקשת בהליך הקודם ומשכך הנני אוסר על המשיבים:

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה נכחתי כי המשיב נוקט לכאורה בהטרדה מאיימת כמשמעותיה

בסעיף 2 לחוק הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001 לפיכך הנני נותן בזאת צו האוסר על המשיב

כדלקמן:

א.        להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום לרבות בביתה או בכל מקום אחר בו היא נוהגת להמצא בקביעות.

ב.         לאיים על המבקשת בכל דרך בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.         לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה או ללפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

ד.         ליצור קשר עם המבקשת בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

המבקשת לעניין זה משמע גם בני משפחתה.

תוקף הצו ל-6 חודשים.

העתק מהבקשה, נספחיה והחלטה זו בצירוף זימון ימסרו למשיבים תוך 24 שעות ע"י פקיד בית משפט.

3

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ז, 13 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.