1

בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.

לטענת המבקש, המשיבה שהייתה עובדת עצמאית אצלו וסיימה את עבודתה בגלל אי התאמה, אינה מפסיקה להטריד, לגדף, לקלל אותו ואת בני משפחתו; היא שולחת הודעות מעליבות, מבזות ומאיימות לאשתו ולבנו דרך הטלפון והפייסבוק; היא ירקה על חלון משרדו ופתחה וטרקה את דלת משרדו.

מתברר כי בעבר הגיה אשת המבקש בקשה דומה, אשר נדונה בפני כב' השופטת בר אשר ביום 31/5/2015. בסוף הדיון, שהתקיים במעמד המבקשת שם בלבד, הוחלט לא לתת צו על פי החוק ותחת זאת ניתנה אזהרה למשיבה להימנע מהטרדת המבקשת ובני משפחתה, מהשמעת איומים כלפיהם, לרבות באמצעות הפייסבוק ולהימנע מיצירת קשר ישיר או עקיף עם המבקשת ובני משפחתה.

2

במהלך הדיון חזר המבקש על טענותיו, כאמור. גם אשתו של המבקש מסרה עדות שבמסגרתה הציגה בפני בית המשפט את המסרונים שנשלחו לה על ידי המשיבה.

עובד של המבקש, מר ציון שרעבי, אף הוא העיד כי המשיבה פתחה דלת המשרד, קיללה וטרקה אותו.

מנגד, המשיבה הכחישה את הטענות בדבר האיומים והנזקים כלפי המבקש ובני משפחתו, אך אישרה כי שלחה את המסרונים לאשתו.

מחומר הראיות עולה כי בין הצדדים נטוש סכסוך עסקי וכספי. עם זאת, מעדות המבקש והעדים מטעמו, לרבות הראיות שהוצגו מטעמו כולל המסרונים, עולה כי המשיבה גלשה בסכסוך אל מעבר לגבול המקובל, שכן, פעולותיה בדבר משלוח מסרונים מעליבים ומבזים אל אשתו של המבקש וההתפרצות למשרד המבקש וטריקת דלתו, שהוכחו בפניי, מגיעים לכדי הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק.

לנוכח האמור, ניתן בזאת צו האוסר על המשיבה:

א.        להטריד את המבקש ובני משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

ב.         לאיים על המבקש ובני משפחתו, לבלוש אחר המבקש ובני משפחתו, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם.

ג.         ליצור עם המבקש ובני משפחתו כל קשר בעל פה, בכתב, ובכל אמצעי אחר.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ה, 13 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.