המבקשים הגישו בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, שתחילתה בבקשה למתן צו במעמד צד אחד.

 

בהתאם לטענות הצדדים בפניי, מדובר בסכסוך שכנים מתמשך ואין זו הפעם הראשונה שהתקיימו ביניהם הליכים משפטיים, בין היתר לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

 

המחלוקת שבין הצדדים מוכרת לי מתיק שהתקיים בפניי בעבר. בנוסף הובא לידיעתי במסגרת הדיונים שהתקיימו בעניינם של הצדדים כי מותבים נוספים בערכאה זו ובבית המשפט המחוזי, דנו בסכסוך המתקיים ביניהם לאורך השנים האחרונות.

 

המבקש מס' 1:

ביום 9/11/22 התייצב לפניי המבקש מס' 1 וביקש כי איעתר לבקשתו למתן צו הטרדה מאיימת כנגד המשיבה במעמד צד אחד וטען שהמשיבה ממשיכה להתחקות, לעקוב ולהקליט אותו וכי בסמוך לפני הגשת הבקשה המשיבה גרמה נזק לרכושו על ידי כך שהיא גזמה צמחייה בצד שלו של הגינה וחתכה את צינור ההשקיה.

 

המחלוקת בין המבקש מס' 1 לבין המשיבה נדונה בעבר בהקשרים שונים, כולם במסגרת סכסוך שכנים וטענות לחדירה לפרטיות, התחקות וגרימת נזק אחד לרכוש משנהו בפני שופטים שונים בבימ"ש השלום בעכו. ניתן להתרשם מדברי הצדדים במהלך הדיון שהתקיים ביום 20/11/22 כי עניינם נדון בפני כב' השופטים ג'ני טנוס, שושנה פיינסוד, וויליאם חאמד, ג'מיל נאסר, בפניי (בגלגול קודם) בפני כב' השופטת חסן חסנין בהליך מקביל שטרם בא על סיומו.

 

מצאתי לנכון לפתוח את השתלשלות הדברים בין הצדדים בעבר בשל הצורך לעמוד על קיומם של התנאים למתן צו הטרדה מאיימת, שכוללים הן אלמנט של קיום הטרדה מאיימת בעבר והן אלמנט של סבירות לקיומה בעתיד.

המבקשת מס' 2:

המבקשת מס' 2 היא שכנתה של המשיבה מן העבר השני של בית המשיבה ומטיעונים שהתקיימו בפניי ניתן היה להתרשם כי גם בינה לבין המשיבה התקיימו הליכים קודמים, לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

 

טענות הצדדים

הדיון במעמד הצדדים התארך, כפי שגם היה המצב בדיונים קודמים שהתקיימו בעניין המחלוקת ביניהם. במהלך הדיון התאפשר לצדדים לשטוח טענותיהם בהרחבה, כאשר המבקש מס' 1 עמד על הצגת הרבה סרטונים ותמונות והמשיבה עמדה על מתן תגובה לכל טענה שעלתה.

 

להלן עיקר הטענות שפירט המבקש מס' 1:

1.             המבקש פתח בכך כי המשיבה הטעתה את ביהמ"ש (מותב אחר) עת הגישה בקשה כנגד המבקשת ולא ציינה כי מתקיימים הליכים אחרים.

 

2.             המבקש טען כי במשך שנים המשיבה מטרידה אותו וכי בבקשתו הוא העלה על הכתב רשימת תיקים והטרדות שאחד מהם הגיע לכדי הגשת כתב אישום כנגד המשיבה, בו היא הודתה וביצעה 100 שעות של"צ.

 

3.             המבקש טען כי בניגוד להחלטות שיפוטיות קודמות שניתנו, בין היתר החלטה שיפוטית של כב' השופטת תמר נתנאל-שרון בביהמ"ש המחוזי, היה על המשיבה להימנע מחדירה לפרטיותו על ידי הסטה של מצלמות האבטחה שלה, כך שהמצלמות לא תופננה לעבר ביתו וחצריו. לאחרונה גילה המבקש כי המשיבה איננה מקיימת תנאי זה וממשיכה להפר את זכותם לפרטיות. זאת גילה המבקש לאחר שצפה בסרטונים ממצלמות האבטחה של המשיבה, כפי שהוצגו על ידה במסגרת הליך אחר לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, בו נקטה המבקשת נגדו בפני כב' השופטת טנוס.

 

בכך למעשה נחשף המבקש מס' 1 לראשונה כי המשיבה לא קיימה החלטה שיפוטית קודמת ובתום תקופת הצו שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי, ממשיכה המשיבה לחדור לפרטיותו, שכן המצלמות משקיפות אל תוך ביתו לתוך חדר האירוח שלו.

 

4.             חזר המבקש על הנטען בפניי במעמד צד אחד כי המשיבה חתכה את צינור ההשקיה המוביל לחצר שלו בכוונה וגזמה את הצמחייה של הפסיפלורה בצד שלו.

 

5.             המבקש מס' 1 הגיש את נוהל עיריית כרמיאל לעניין ימי הגיזום, בהם מותר להוציא גזם וגרוטאות וטען כי המשיבה איננה פועלת לפי הנוהל ומשליכה את הפסולת והגזם במדרכה באופן המהווה הטרדה.

 

 

להלן טענות המבקשת מס' 2:

1.        המבקשת מס' 2 העלתה טענות דומות הנובעות מיחסי שכנות כעורים ובעיקרן טענה של התחקות אחרי המבקשת ובן זוגה. עפ"י הנטען המשיבה מתחקה אחרי מעשיהם וכל פעם שהם יוצאים ונכנסים מביתם מגיעה המשיבה בעקבותיהם באופן שהעלה את החשש בליבם שהמשיבה עושה זאת כמעשה התחקות מכוון. בליבה של המבקשת חשש (שלא הוכח) כי המשיבה מאזינה להם בסתר.

 

2.        המבקשת הציגה סרטונים במהלך הדיון מתוך מצלמות פרטיות שמותקנות בביתה, במיקום המשקיף לכיוון מרפסת ביתה של המשיבה ובסרטון ניתן לצפות במשיבה עומדת וצועקת, מנופפת בידיים, לכיוון כלשהו. הסרט ללא שמע. ציינתי בפרוטוקול הדיון כי מדובר במצלמות המכוונות לתוך מרפסת ביתה של המשיבה, אך מאחר והצדדים לא הסכימו כי אדון בבקשה המקבילה שהגישה המשיבה דכאן כנגד המבקשת, משמעות עובדה זו תידון במסגרת ההליך המקביל ובפני מותב אחר ואינני מכריעה בה.

 

3.        עוד טוענת המבקשת מס' 2 כי בעוד היא עסוקה בטיפול בבן זוגה החולה, המשיבה מטרידה אותה בכך שהיא מאיימת עליה, רודפת אחריה בצאתה מהבית, עוקבת אחריה מהחלון, מעליבה אותה בפניות לא ראויות, עומדת בפנייה באופן מפחיד ומאיים.

 

4.        המבקשת מס' 2 מלינה על כך שבין היתר המשיבה מאפשרת לכלב שלה לעשות את צרכיו בכניסה לביתה, על המדרכה הגובלת בכניסת ביתה.

 

עמדת המשיבה:

להלן עמדת המשיבה לגבי כלל הטענות:

 

1.        בכל הנוגע לפסיפלורה העידה המשיבה כי מדובר בצמח שנטוע כולו במסלעה עירונית, ללא כל חלק בשטח של המבקש וכי הגיזום נעשה על ידה לאחר שהצמח של הפסיפלורה הגיע עד הצמחים והעצים בחצר שלה וגרם להם נזק.

 

לפי הסברי המשיבה הגיזום של הפסיפלורה נעשה אך ורק בחלק שלה, מבלי שנגעה במסלעה הציבורית ובטח לא בשטח של המבקש מס' 1.

 

2.        באשר לטענה לעניין החיתוך של הצינור, הצהירה המשיבה כי הצינור חובר לגדר הרשת שלה, שגם ככה לא חזקה והצינור החל לקרוע את הגדר ועל כן היא מצידה ניתקה את הצינור מהגדר, כאשר גם הצינור לא היה בשטח של המבקש והוא צינור השקיה לשטח הציבורי.

 

3.        המשיבה טוענת כי המבקשים הם אלה שבולשים אחריה ומעלה את הטענה כי אלמלא היו המבקשים בולשים אחריה, לא היה ביכולתם לדעת בכל פעם מתי היא יוצאת לטייל עם הכלבה, היכן הכלבה עושה את צרכיה ולאן הולכת המשיבה בכל פעם שהיא יוצאת את ביתה.

 

4.        עוד הוסיפה המשיבה כי אין לה שליטה על הכלבה שלה וכי אין בידה למנוע ממנה לעשות את צרכיה במדרכה, גם אם זה בכניסה לביתה של המבקשת מס' 2.

 

5.        המשיבה הדגישה כי התמונה לפיה מנסים המבקשים להציג אותה כאישה אלימה, שמתעללת בשכנים, איננה אלה מצג שווא וכי היא מעולם לא הורשעה בעבירת אלימות.

 

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לחוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001:

בהתאם לסעיף 1 לחוק, מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, פרטיותו, בחירותו או גופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.

סעיף 2 לחוק מגדיר הטרדה מאיימת כך:

א)     הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים

     כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

ב(    בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)   בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.

(2)   בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3)   ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4)   בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו;

 

סעיף 2 (א) לחוק קובע כי כדי שביהמ"ש יוציא צו מניעת הטרדה מאיימת על המבקש להוכיח קיומן של שני תנאים מצטברים: האחד מתייחס לתקופת עבר והשני צופה פני עתיד;

 

על המבקש להוכיח שהמטריד ביצע הטרדה מאיימת בעבר וכי הוכח בפני ביהמ"ש כי הנסיבות נותנות יסוד סביר להניח כי אותו אדם יטריד שוב את אותו אדם ויפגע בשלוות חייו, בחירותו או בגופו של המבקש. המרכיב צופה פני עתיד נועד למנוע הישנות ההטרדה או איום בעתיד.

 

לאחר שבחנתי את נסיבות הסכסוך המתמשך בין הצדדים שוכנעתי כי בכל הנוגע לבחינת נסיבות העבר, יסוד זה מתקיים. אני מפנה לסקירת המותבים וההליכים, כפי שצוינו לעיל בפתיח ההחלטה.

 

קיומם של הליכים קודמים במסגרתם ניתנו צווי הטרדה מאיימת לטובת המבקשים מדברים בעד עצמם ואין צורך להרחיב בעניין הזה. הצווים שניתנו התייחסו לפגיעה בשלוות חייהם של המבקשים ונועדו למנוע הטרדה שכוללת חדירה לפרטיות ופגיעות נוספות כלפי כל אחד מהמבקשים, לפי נסיבותיו הוא.

 

באשר למרכיב צופה פני עתיד, גם מרכיב זה מתקיים.

מדובר ביחסים טעונים של שכנים שממשיכים לקיים שכנות המתאפיינת ביחסים קשים וכעורים.

 

הצדדים ממשיכים להטיח אחד במשנהו טענות קשות וכפי שצוין לעיל מתקיים הליך מקביל אצל מותב נוסף בעניין בקשה שהגישה המשיבה נגד מי מהמבקשים.

 

ברמה העובדתית שוכנעתי:

1.         מצלמות המשיבה ממשיכות לצפות לכיוון ביתו של המבקש מס' 1, ובכך היא פוגעת בפרטיותו.

2.         המשיבה מציבה את הגזם לאחר הטיפול בחצר שלה באזור המדרכה הגובלת בבית המבקש מס' 1, שלא בימים המפורטים בנוהל העירייה (סומן מ/1 כמוצג בתיק).

3.         המשיבה, עפ"י הודעתה בפניי, אכן גרמה לכך כי צינור ההשקיה של המבקש הוזז ממקומו, אף שלטענתה אין מדובר בצינור השקיה של המבקש, אלא מדובר במסלעה ציבורית וצינור ההשקיה הוא רכוש ציבורי.

 

4.         המשיבה מאפשרת לכלב שלה לעשות את צרכיו בשטח המדרכה הגובל בביתה של המבקשת מס' 2, זאת אני קובעת לאחר שהמשיבה בעצמה ציינה במעמד הדיון כי הדבר נכון, אך אין לה שליטה בעניין.

5.         באשר לטענת הצדדים כי המשיבה דואגת להתייצב בפתח ביתה בכל פעם שנודע לה כי מי מהמבקשים עוזב או נכנס לביתו, אין בידי למנוע מהמשיבה לצאת מביתה או להיכנס אליו בכל עת, גם אם יש כך תדירות שאינה לרוחם של המבקשים. סביבת ביתה של המשיבה הוא מקומה הטבעי וכל עוד היא לא עוקבת אחרי המבקשים מחוץ לשטח ביתה וחצרה, אין בכך התחקות ומעקב.

 

משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשים הוכיחו כי יש חשש כי המשיבה תשוב להפריע לשלוות חייהם של המבקשים, בחלק מהנסיבות שנטענו.

 

בהתאם ניתן בזאת צו למניעת הטרדה מאיימת:

 

א)    האוסר על המשיבה לחדור לפרטיותם של המבקשים, בין היתר על ידי צילום במצלמות האבטחה הפרטיות המותקנות על ידה. על המשיבה לדאוג להסיט את כיוון המצלמות, כך שלא יהיו מכוונות לתוך בתי מי מהמבקשים.

 

ב)      האוסר על המשיבה לפגוע במתקני החצר של המבקש מס' 1.

 

ג)       האוסר על המשיבה לאפשר לכלבה שלה לעשות את צרכיה בפתח ביתם של המבקשת. לא מקובלת עלי טענת המשיבה כי אין לה שליטה בעניין. כאשר קיים סכסוך מתמשך וידוע למשיבה כי בהליך קודם ניתן צו האוסר עליה לאפשר זאת לשכן אחד, ברור כי יש להקפיד על כך גם בכל אזור המדרכה, גם בחלק הגובל בכניסה לבית המבקשת מס' 2.

 

צו זה יעמוד בתוקפו למשך 6 חודשים.

 

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

 

ניתנה היום, ל' חשוון תשפ"ג, 24 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.