1

המבקשת והמשיבים הינם שותפים בעסק של וילה לאירועים.

לטענת המבקשת, העסק הוקם בהשקעה כספית נכבדה שלה בסך 500,000 ₪ ואילו המשיבים היו אמורים להשקיע בעבודות שיפוצים וציוד וכן להזרים לעסק לקוחות.

אין בין הצדדים הסכם בכתב.

אין מחלוקת כי העסק נרשם על שם המבקשת, הסכם השכירות הוא על שמה והתנהלותו בפני הרשויות ושלטונות המס היא על שם המבקשת בלבד.

המבקשת טוענת כי לאחר תקופה של מספר חודשי פעילות משותפת, הבחינה כי כספים המתקבלים ע"י המשיבים אינם נכנסים לקופת העסק, וכי שיקים של העסק, שנמשכו מחשבונה הפרטי של המבקשת, זוייפו ע"י מי מהמשיבים.

2

עקב כך פנתה המבקשת לייעוץ משפטי ועל פי הייעוץ שקיבלה, החליפה את מנעולי העסק והודיעה למשיבים כי היא תנהל את המקום לבדה וכי הצדדים ייכנסו למו"מ לעניין רכישת חלקם של המשיבים ע"י המבקשת או להפך.

המבקשת טוענת כי מספר שבועות לאחר מכן, המשיב 1 נכנס לעסק והשמיע לעברה איומים כי יפריע ויחבל באירועים במקום, וכי יקח את הכסף מהאנשים ששכרו את המקום לאירועים עתידיים.

לפיכך ביקשה המבקשת צו במעמד צד אחד למניעת הטרדה מאיימת של המשיבים כלפיה ולמניעת הפרעה לניהול תקין של העסק. צו כאמור ניתן במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים.

ב"כ הצדדים ביקשו תחילה לדחות את הדיון כדי לנסות להגיע להסכמות, אך מתברר היום כי הסכמות לא הושגו.

המשיבים לא חלקו על הטענה כי זכות ההחזקה של הנכס היא של המבקשת, החתומה על הסכם השכירות ורשומה כבעלת העסק בפני הרשויות. לטענתם, כל ההסברים לגבי ההתנהלות הכספית ובעניין השיקים ינתנו בערכאה המתאימה, והכל היה תקין. לעניין האירוע נשוא הבקשה, טענה המשיבה 2 כי היא כלל לא היתה מעורבת באירוע הנטען ומעולם לא הפריעה לניהול העסק אלא להפך, סייעה להצלחתו ככל יכולתה גם לאחר שהמבקשת החליפה מנעולים. המשיב 1 טען כי באותו יום הגיע כשהוא מלווה בעו"ד גרשטיין, שהיה עוה"ד המשותף של הצדדים ביחס לעסק, ועם חבר, כדי לקחת משם כלי עבודה שהיו שייכים לאותו חבר, וכדי לבדוק את מצב המקום, לאור פניה של שכנים שמסרו כי הפרגולה קרסה. לטענתו, המבקשת הסכימה להוצאת כלי העבודה של אותו חבר, והוא עצמו לא החליף עם המבקשת מילה. חברו של המשיב 1, שנכח באירוע, מסר אף הוא כי המשיב 1 לא החליף מילים עם המבקשת באותו אירוע.

בנקודה זו אני מעדיפה את עדות המבקשת, ממנה התרשמתי כאמינה, על פני עדות המשיב 1 וחברו יצחק ארוך, שהתרשמתי כי אינו עד נייטרלי אלא צד מעוניין לנוכח חוב כספי נכבד שהוא מבקש לגבות מהעסק עבור עבודות שביצע, ולא סביר בעיני כי באותו מעמד לא היו חילופי דברים בין המשיב 1 לבין המבקשת.

לא שמעתי תשובה מניחה את הדעת לגבי הטענות לזיוף שיקים ומסמכים, שהועלתה ע"י המבקשת, ובנסיבות אלה ברי כי לא ניתן בשלב זה לאפשר למשיבים גישה חופשית לעסק, לציודו ולמסמכיו, מחשש לגרימת חבלה או נזק.

3

נראה כי במצב הדברים המתוח והטענות החמורות השוררים בין הצדדים, ובהתחשב בכך שהחזקה בעסק היא של המבקשת, הרי שיש להשאיר את צו ההרחקה בעינו, והצדדים ינהלו את המחלוקת הכספית שביניהם במו"מ בין ב"כ הצדדים או בפני הערכאה האזרחית המתאימה.

לנוכח בקשת המשיבים כי יתאפשר להם לעקוב אחר מצב העסק מבחינה פיזית ובטיחותית, וכן לקבל נתונים על האירועים והכספים המתקבלים בו, אני מורה כי עו"ד מטעם המשיבים, יחד עם נציג נוסף מטעמם, יוכלו לבקר, בתיאום מראש עם ב"כ המבקשת, בעסק לצורך עריכת תיעוד צילומי כראות עיניהם לגבי מצב העסק, ובלבד שהדבר לא ייצור הפרעה לאירוע המתקיים בעסק.

כמו כן אני מורה כי המבקשת תעביר למשיבים מדי חודש, באמצעות רו"ח או מנה"ח של העסק, פירוט האירועים שהתקיימו בעסק, ההכנסות וההוצאות.

הצו יוארך למשך ששה חודשים מהיום.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.