1

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

ביום 1/12/20 ניתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון ליום 9/12/20. מועד זה הוקדם ליום 8/12/20, אך במועד זה התייצב המבקש בלבד. אציין כי לקראת הדיון הגיש המשיב בקשה בכתב יד ממנה עולה שהוא לא יודע אם הוא האדם הנכון שאמור להופיע לדיון וכי לא קיבל את כל המסמכים. לאור זאת ניתנה על ידי החלטה לפיה נקבע דיון להיום, תוך שציינתי כי אברר את פשר טענת המשיב.

היום התייצבו שני בעלי הדין עם באי כוחם.

המחלוקת נדונה היום לגופה, לאחר שניתנו הבהרות בפתח הדיון בכל הקשור למסירת הבקשה והחלטות בית המשפט לידי המשיב.

2

הבקשה מבוססת על שני עניינים מרכזיים ולפיהם מייחס המבקש למשיב התנהגות אלימה טורדנית ואף פוגענית: העניין הראשון, קשור למקרה תקיפה איומים וקללות שהמשיב (יחד עם אחותו) הטיח במבקש, כשהלה שהה בחלקת אדמתו וזאת מאחר והמשיב טוען כי הוא הבעלים הנכון של אותם מקרקעין. עניין שני, קשור לאיומים טלפוניים שמגיעים אל המבקש מגורמים עבריינים ואשר נסיבות העניין מלמדות, מבחינה נסיבתית, כי המשיב עומד מאחוריהם.

המשיב הכחיש בתוקף את כל הטענות שהעלה המבקש ובא כוחו. הוא טען כי אין לו כל זיקה לאיומים וגם לא תקף מילולית ו/או בדרך אחרת את המבקש.

המבקש הסכים להעיד ומסר עדות תחת אזהרת הדין לפיה חזר על כל טענותיו בבקשה כנגד המשיב. המשיב מצדו נמנע (לפי הוראת בא כוחו) ממסירת עדות בבית המשפט בטענה כי קיימת חקירת משטרתית והוא רוצה להימנע עקב כך ממתן עדות. לשאלת בית המשפט האם עמדת המשיב מתייחסת גם לאירוע שהמבקש העיד לגביו, והתשובה הייתה חיובית.

לדעתי הימנעות המשיב ממתן עדות פועלת לרעתו. אמנם הובהר כי מתנהלת חקירה פלילית אך מסירת עדות בפני בית המשפט בהיבטים הכלליים של קיום או אי קיום אירוע אלים, איננה אמורה לפגוע במשיב ו/או בחקירה משטרתית שמתנהלת. הימנעותו ממתן עדות תחת אזהרת הדין (ולו לשם האמרה שלא איים ולא תקף) מטה את הכף (לצורכי הכרעה בהליך שבפניי בלבד) לזכות המבקש.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה וקובע בזאת כי צו המניעה הזמני מיום 1/12/20 יישאר בתוקף למשך 120 יום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"א, 17 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

3