ה"ט 16131/07/22 – יוספה ברק נגד משה הלוי
|
|
ה"ט 16131-07-22 הלוי נ' טמיר-ברק
|
1
בפני |
כבוד השופטת דנה עופר
|
||
המבקשת |
יוספה ברק |
||
נגד
|
|||
המשיב |
משה הלוי |
||
|
|||
החלטה
|
|||
1. לפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 17.7.22 ולפסוק לזכות המבקשת הוצאות משפט.
על פי הנטען בבקשה, למבקשת נגרמו הוצאות משפט בגין הדיון שהתקיים בעכו, כאשר מקום מגוריה במזכרת-בתיה. מלבד ביטול הזמן נגרמו לה הוצאות נסיעה והפסד יום עבודה.
עוד נטען בבקשה, כי המבקשת עתרה בעבר פעמים רבות למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיב ונגד עו"ד נגה ויזל, אשר משתפת עמו פעולה, על פי הנטען. בקשותיה השונות נדחו, משום שלא הצליחה להוכיח את טענותיה להטרדה, ולאחר דחייתן - צהל המשיב לאידה באמצעות הרשתות החברתיות. לטענת המבקשת, הטקטיקה של עו"ד ויזל היא להתיש אותה בבתי המשפט, תוך גרימת הוצאות. עוה"ד ויזל לא חויבה בהוצאות בהליך ערעור שהגישה נגד המבקשת.
לטענת המבקשת, המשיב הוא שמהלך עליה אימים, ולא ההפך, ולכן לא הייתה הצדקה להגשת הבקשה מלכתחילה. לטענתה, אם לא ייפסקו הוצאות נגד המשיב, ישוב הוא ויעשה שימוש לרעה בהליכי המשפט.
2. לאחר ששקלתי את טענות המבקשת, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
3. במסגרת ההחלטה מיום 17.7.22 התייחסתי מפורשות לנושא פסיקת ההוצאות והבהרתי מדוע ראיתי לנכון שלא לפסוק לטובת המבקשת הוצאות משפט, על אף דחיית הבקשה לגופה.
2
בהחלטה הנ"ל ציינתי, שראיתי במקרה שלפניי מקרה גבולי, כפי שפורט בסעיף 8 להחלטה, ולאור השיקולים לכאן ולכאן החלטתי, לבסוף, להורות על דחיית הבקשה. לאור אותם שיקולים החלטתי, כפי שצוין בסעיף 11 להחלטה, להימנע מפסיקת הוצאות.
4. אין בטענותיה השונות של המבקשת, כפי שפורטו לעיל, כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה שניתנה, ובה התייחסות מנומקת לשאלת ההוצאות.
ככלל, משניתנה החלטה סופית בעניין מסוים אין לשנותה, אלא באמצעות ערעור; ואילו נושא ה"עיון מחדש" הקבוע בתקנה 98 לקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, עוסק בהחלטות בעניין סעדים זמניים בלבד. אמנם, בהתאם לפסיקה, רשאי בית המשפט לעיין שוב בהחלטה שניתנה, אך זאת במקרים נדירים, כאשר התגלה שינוי נסיבותמהותי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה, או כאשר נתקבלה ההחלטה מחמת טעות, והעמדתו של בית המשפט על טעותו תגרום לשינוי ההחלטה; לעניין טעות מדובר בטעות שהיא טכנית באופייה, להבדיל מטעות שבשיקול הדעת (רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס, 7.3.17).
בענייננו, אין בטענותיה השונות של המבקשת כדי להצביע על שינוי נסיבות מהותי, או על כך שההחלטה שלא לפסוק הוצאות ניתנה מחמת טעות כאמור.
הטענות העוסקות בעצם ההוצאות שנגרמו למבקשת (ביטול זמנה, הוצאות הנסיעה) נלקחו בחשבון, ומהטעמים שפורטו בהחלטה הוחלט שלא לפסוק לזכותה הוצאות משפט. כל הטענות הנוגעות להליכים אחרים, בין המבקשת לבין המשיב או בינה לבין עו"ד ויזל (שלא הייתה צד להליך הנוכחי), אף הן אינן מקימות עילה לשינוי ההחלטה.
5. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה ולא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.
המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ב אב תשפ"ב, 19 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
