1

1.         ביום 3.7.2022 הגישה המבקשת נגד המשיב בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק). בבקשה נטען כי המשיב שוהה מזה מספר ימים בדירת המבקשת ללא הסכמתה, מפריע לפרטיותה, ומשתמש בחדרי השירותים והאמבטיה.

            בהחלטה מאותו יום נעתרתי לבקשה, אסרתי על המשיב בדירת המבקשת, וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 6.7.2022.

2.         בישיבה ביום 6.7.2022 התבררה התמונה הבאה: המבקשת מתגוררת בדירה עם בעלה בקרית מוצקין. שניהם מצויים ביריבות ערב הליך גירושין, והבעל מעוניין להרחיק את המבקשת מהדירה. הבעל עובד בענף ההובלות ביחד עם המשיב, והמשיב - המתגורר בדרום הארץ - שוהה לעתים בצפון הארץ, במסגרת עבודתו, ומוזמן על-ידי הבעל לשהות מספר ימים בדירה מדי חודש, למורת רוחה של המבקשת. נוכחותו בדירה מעיקה עליה ומפריעה לפרטיותה. עיקרי עובדות אלו אושרו בישיבה על-ידי המבקשת, המשיב והבעל, שזומן כעד מטעמו של המשיב.

3.         המחלוקת בין המבקשת ובעלה ושאלת זכותה של המבקשת בדירה אינן נושא להכרעה בבקשה שבפניי. השאלה היחידה הרלבנטית לבקשה הנוכחית הינה האם יש בשהייתו של המשיב בדירת המבקשת "הטרדה" כהגדרתה כמובנה בסעיף 2 בחוק. מעדות המבקשת השתכנעתי כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

2

4.         אשר על כן, אני מורה כי הצו במעמד צד אחד, שניתן על ידי ביום 3.7.2022 ימשיך לחול, ויעמוד בתוקפו עד ליום 3.2.1.2023.

5.         לאור התוצאה, אני מחייב את המשיב לשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 1,800 ₪.

6.         המזכירות תשלח ההחלטה למבקשת ולמשיב (לכתובת - ברחוב נווה מדבר 47, דימונה).

ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.