1

1. בפניי בקשה לביטול החלטה הנוגעת להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, נוכח "טענת מרמה".

2. לאחר שעיינתי בקפידה בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כמו גם בתגובת המשיבה, לא מצאתי כי יש באמור בבקשה כדי לשנות מן ההחלטה שנתנה על ידי בתאריך 22.3.17.

בתמצית אציין, כי אין באמור בבקשה כדי לשנות מהתרשמותי הבלתי אמצעית מהתנהלות המבקש במקרה דנן או כדי להוכיח מרמה מצדה של המשיבה.

לבקשה צורפו אישורים בדבר הגשת תלונות שונות במשטרה מטעם המשיב, בתאריכים שונים, ונטען כי מסמכים אלו מצביעים על מרמה ועל כך שהמבקש לא יכל לנסות ולהתפרץ לבית המשיבה בערבו של יום ה - 6/3/17. דא עקא, עיון במסמכים שצורפו לבקשה אינו מוביל למסקנה לה טוען המבקש.

2

חלק מן האישורים נוגעים להגשת תלונות בתאריכים 5.3.17, 12.3.17, מועדים שאינם נוגעים לטענת המשיבה בבקשתה המקורית, לפיה ניסה המבקש להתפרץ בכוח לדירתה בשעות הערב של ה - 6.3.17.

שני אישורים אחרים מעידים על הגשת תלונה ע"י המבקש בתחנת גלילות בתאריך 6.3.17 בשעה 14:52 ועל הגשת תלונה בתחנת נתניה בתאריך 6.3.17 בשעה 18:30. אין בעובדה שהמבקש הגיש תלונה בתחנת נתניה בשעה 18:30 במועד הנוגע לעניין, כדי להוכיח שלא יכל לנסות ולהיכנס לביתה של המשיבה בנתניה, בשעות הערב המאוחרות יותר של אותו היום, לאחר שסיים את הגשת התלונה בתחנת נתניה.

3. שאר המסמכים והטענות שצורפו לבקשה אינם נוגעים לנימוקי החלטתי, אין בהם כדי לשנות ממסקנותיי ורובם מהווים מחזור של טענות שנטענו ע"י המבקש במהלך הדיון בפניי ובמהלך הדיון שהתקיים בפני כב' השופט ברגנר, בהליך המקביל בביהמ"ש השלום בפתח תקווה.

4. נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.