1

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

עיון בבקשה אינו מלמד על כל עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

נראה כי כל שהפריע למבקשת הוא פסק הדין שניתן בבקשה קודמת למתן צו מניעת הטרדה מאיימת שהמשיב הגיש נגדה בתיק מס' 52964-09-22, ועיקר מה שהפריע לה שם, אחד מתנאי הצו שנקבעו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי, הן בבקשה זו והן בבקשתה של המבקשת שהוגשה בתיק הקודם, בה היא ביקשה שינוי והקלה באותו תנאי.

אומנם בין השניים היה רקע של קשר רומנטי קודם שהסתיים, ובהמשך אף הוגשה ע"י המבקשת תלונה במשטרה נגד המשיב, אך המבקשת אינה מציינת אירוע ספציפי כלשהו מאז שהגישה תלונתה במשטרה כנגד המשיב בקשר למערכת יחסים קודמת.

יתרה מזאת, בסעיף 8 לבקשתה, המבקשת מציינת את חששה שמא המשיב ינסה ליצור איתה קשר, והיא שבה ומדגישה את הקושי שלה להתמודד עם אותו תנאי המורה על הרחקתה מרחק 100 מ' מהמכולת של המשיב ביישוב בו היא מתגוררת - מגן שאול. כאמור, בתיק הקודם הוגשה ע"י המבקשת בקשה להקלה בתנאי זה, שם הוריתי על הקלה באופן שהמרחק שעל המבקשת לשמור מאותה מכולת יהיה 50 מ' במקום 100 מ'.

2

סיכומו של דבר, ומשהמבקשת לא הצביעה על מעשה כלשהו מאז הגשת התלונה במשטרה, שיש בו כדי לבסס חשש להטרדה מאיימת מצד המשיב כלפיה, אין אלא לדחות את הבקשה.

בנסיבות, ועל אף התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות משפט.

ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ג, 03 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה