1

לפניי בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

1.      המבקשים הגישו בקשה לצו מניעה לפי חוק הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בבקשה נטען שהמשיב, המתגורר בשכנות למבקשים, נוקט בפעולות שונות העולות כדי הטרדה מאיימת כהגדרתן בחוק הנ"ל, לרבות חיתוך צינור מים; חסימת שביל גישה; הקמת רעש; פגיעה בפרטיות באמצעות מצלמות אבטחה; איומים ועוד.

2.      ביום 7.9.20 התקיימה ישיבה במהלכה ניתן צו ארעי, במעמד המבקשים בלבד, בו נאסר על המשיב ליצור כל קשר עם המבקשים, להטריד אותם, להפריע לשלוות חייהם, לבלוש אחריהם, לפגוע בפרטיותם או לאיים עליהם.

3.      ביום 9.9.20 התקיים דיון במעמד שני הצדדים (ובנוכחות באי כוחם), בסופו הסכימו הצדדים לכך שהצו הארעי שניתן ביום 7.9.20 יהפוך להיות צו הדדי, שתוקפו יעמוד על שנה.

הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה, ובכך הגיע ההליך לכדי סיום.

4.      ביום 1.10.20 הגישו המבקשים את הבקשה הנוכחית, לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

2

לטענתם, המשיב מפר ברגל גסה את הצו שניתן, בכך שהוא מטריד מינית את המבקשים באמצעות צפייה במצלמת אבטחה המכוונת לחדר האמבטיה שלהם, ובכך שהציב במכוון עגלה נוספת על מנת למנוע או להפריע את היציאה מהחנייה של המבקשים.

המבקשים סבורים שעל בית המשפט לנקוט בסמכויות הנתונות לו מכוח פקודת ביזיון בית המשפט (באמצעות הטלת קנס או מאסר), בכדי לחייב את המשיב לקיים את הצו.

5.      המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, ההאשמות המופנות כלפיו בבקשה הן האשמות שווא, אשר אינן נכונות עובדתית.

עוד נטען שהצו שניתן אינו נוגע להצבת עגלות בשטח, ואינו אוסר על המשיב להציב מצלמות או לבטל מצלמות קיימות, כאשר בפני המבקשים פתוחה הדרך לנקוט בהליכים מתאימים ככל שהן סבורים שהתנהלות המשיב מצמיחה להם זכויות בנדון.

6.      המבקשים השיבו לתגובה.

7.      דין הבקשה להידחות.

8.      הלכה היא שהליך לפי פקודת ביזיון בית משפט הוא הליך אכיפה קיצוני (בשים לב לאופי הסנקציות העומדות ביסודו), ומשכך הוא נחשב להליך שיורי, אשר ניתן לנקוט בה בהעדר כל אמצעי אכיפה אחר.

ראו למשל - רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט.

בית המשפט נוקט בהליך זה כאשר, מחד, בעל דין מפר באופן ברור וחד משמעי צו שיפוטי, ומאידך אין בידי מבקש צו כל מזור או אמצעי שבדין בו יוכל לנקוט כתוצאה מכך.

אין לומר שזהו המקרה שלפנינו.

9.      גם בהנחה שההתנהלות המיוחסת למשיב (מבלי לקבוע מסמרות בנכונות טענות המבקשים בנדון) עומדת, באופן ברור וחד משמעי, בניגוד לצו ההדדי שניתן ביום 9.9.20, אין לומר שבפני המבקשים אין כל דרך פעולה שהדין מקנה להם נוכח הטענות המופנות כלפי המשיב.

ככל שהמבקשים סבורים שהמשיב מפר את הצו שניתן ביום 9.9.20, פתוחה בפניהם הדרך להגיש תלונה במשטרה בחשד לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית.

3

יתרה מכך, ככל שהמבקשים סבורים כי התנהלות המשיב מהווה הפרה של הצו, הרי שפתוחה בפניהם הדרך להגיש תביעה אזרחית נגד המשיב בגין הפרת הסכם שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, ולבקש שם כל סעד שהדין מקנה להם בנדון.

נוסף לכך, בפני המבקשים פתוחה הדרך להגיש תביעה אזרחית למימוש זכויות שהדין מקנה להם על רקע ההתנהלות המיוחסת למשיב, לרבות תביעה בנוגע לזכויות שימוש במקרקעין, תביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות או תביעה מכוח פקודת הנזיקין.

מובן גם שככל שהמבקשים סבורים שמאז הדיון האחרון נקט המשיב בפעולה העולה כדי הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשה נוספת מכוח אותו חוק.

10.  לצד האמור סבורני שהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ביחס לצו שניתן מכוח חוק הטרדה מאיימת, אינו ההליך הנכון או המתאים בנסיבות העניין לבירור טענות המבקשים כלפי המשיב, כפי שהועלו בבקשה, בשים לב לאופי ומהות הטענות.

11.  סוף דבר, הבקשה נדחית.

12.  בנסיבות העניין ובשים לב לכך שלא היה צורך בקביעת מסמרות בנוגע לנכונות הנטען כלפי המשיב, אינני עושה צו להוצאות.

עם זאת, ככל שיינקט בעתיד הליך משפטי בנוגע לטענות שהועלו כלפי המשיב בבקשה שלפניי, יהיה ניתן להעלות בפני המותב שיידון בטענות אלה את ההוצאות שהיו הכרוכות בבקשה שלפניי, ואלה תוכרענה על ידי אותו מותב בהתאם לתוצאה.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"א, 09 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.