1

1.         בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. משיב מס' 1 הוא דודו של המבקש מצד אביו, ומשיבה מס' 2 היא אשתו של משיב מס' 1.

2.         המבקש טוען כי בשל סכסוך בין אביו לבין משיב מס' 1, מטריד אותו משיב מס' 1, ועוקב אחריו, למרות שלו עצמו אין כל עניין או חלק בסכסוך בין אביו לדודו.

3.         משיב מס' 2 מכחיש את טענות המבקש, טוען כי הוא אינו מטריד את המבקש, אינו עוקב אחריו ואינו מאיים עליו. הוא טוען כי בשל הסכסוך שבינו לבין אחיו, שהוא אביו של המבקש, המבקש מנתק לו את החשמל בביתו, חותך את צינורות המים בביתו של המשיב, וגורם נזק, וכי הוא לא התלונן נגדו במשטרה מתוך כבוד לרצון אביו של המשיב, סבו של המבקש, לא לערב משטרה בסכסוך בתוך המשפחה. המשיב טוען כי המבקש הוא אדם תוקפני ואלים.

4.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הנטל להוכיח הטרדה מאיימת מוטל על המבקש, ולא שוכנעתי כי המבקש הרים נטל זה. לא מצאתי כל סיבה להעדיף את גרסת המבקש על פני גרסת המשיב, שהותיר בי רושם חיובי.

5.         ההתרשמות היא שקיים סכסוך קנייני בין אביו של המבקש לאחיו, משיב מס' 1. מוטב שישכילו האחים לפתור את הסכסוך בדרכי נועם או באמצעים המשפטיים העומדים לרשותם, ובצורה תרבותית, ללא אלימות או הטרדות, ומבלי לערב את יתר בני המשפחה.

2

6.         לסיכום, אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ו, 22 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.