1

1.      לפני בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") במעמד צד אחד.

2.      לטענת המבקש, מזה תשעה חודשים המשיב מחנה את רכבו בחנייה מקורה שלטענתו שייכת לו, ואף חתך את השרשרת אשר חסמה את הכניסה לאותה החנייה. המבקש טוען, כי המשיב מפחיד אותו ומשכך הוגשה גם בחודש פברואר 2021 תלונה למשטרת ישראל.

3.      לאחר שעיינתי בבקשה ובהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק סברתי, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה, בשים לב לכך, כי האכסניה המתאימה לטענות המבקשת אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת.

4.      המושג "הטרדה מאיימת" הוגדר בהצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001 (הצ"ח 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.2001), באופן הבא:

"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking" מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעות בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד"

וכן:

"הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה".

5.      בענייננו, אין מדובר ב- "stalking" אלא בסכסוך שכנים הנוגע לשימוש בחנייה- וממילא שמדובר בסכסוך שכבר נמשך כמעט כשנה. ככזה, עליו להתברר באכסניה המתאימה ובמסגרת המשפטית המתאימה.

6.      ממילא גם שהסעדים שיכול בית המשפט להעמיד מכוח הוראות החוק אינם מתאימים למקרה דנן. שכן, לאיסור על יצירת קשר לא יהיה תועלת למבקש אשר חפץ, כי השכן לא ייכנס לחנייה שנמצאת לטענתו בבעלותו.

7.      מובן, כי ככל שהמבקש חש מאוים, הרי שהוא רשאי לפנות למשטרת ישראל (ואינני מביע עמדה אם היו איומים אם לאו).

2

8.      מוצע למבקש להסתייע בייעוץ משפטי על מנת למצוא את האכסניה המשפטית המתאימה לבירור הטענות, ובכלל זה תביעה לסילוק יד, זאת מבלי שאני מחווה דעה באשר לטענות עצמן והיתכנותן.

9.      המזכירות תסגור את התיק ותדוור לשני הצדדים. זכויות הצדדים שמורות להם ואין בקביעה זו כדי לקבוע ממצאים לגוף הטענות.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ב, 01 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.